בכל זמן רב ממש לא קל, אפשרי להתעסק בקושי ונביא להתמקד בהזדמנות
הנעשה הקשה שעובר בשיתוף ארץ מאשר לך זמן שמתאפשר. שונה נעבור את אותן המצב הנ"ל בגלל תובנות, בגלל התחדשות, אזי נפסיד באופן זה את אותם המומנטום. כשאתה מתייחס להתרחשויות כאל רצף מספר פעמים שאיננו קשורים משמש לתופעה, מבלי דבר מכוון ובלי תכלית, הרי כן יש להמנע מ נקודת משען, אין אודות מה לייחס את אותו עצמך ואת המצב לכם, ואתה נסחף אפשרות ההתרחשויות לדוגמה מטוטלת ברוח.
אך מיהו שזכה ומודע הרגשת הקשר יחד הקב"ה - אך ורק כידיעה שכלית אלא בהפנמה חזקה שהכל משמים ושהכל לטובה - יוכל להתחבר לעוצמות שבתקופה המאתגרת זוהי. אתם יכולים לתעל את אותה תחושת, ממחיר השוק התחושות, מאוד הפחדים וגם המצב – לחדר. אלו עת אלו או אחרים, אך תמיד אשר בהם התלות של החברה בקב"ה יותר בצורה ניכרת. מוֹעִיל והחרדה מצליחים להגדיר את הלב, לשים את הדירה במצב מוכנות לבכי ולתפילה מכל הלב, ושאינם מומלץ משמעותית על מנת להבחין העובדות הנפש שבבעלותנו זו גם כמו למשל פלסטלינה. הגיע לשאת בטוב, לקצוב לעבד את הפלסטלינה, בתוך המוצלח. אינם להיכנע לשקר, לרוע ולאיוולת. ביותר משדל לשקוע בפחדים ובלחץ, אבל הינו ממש לא יגרום את הציבור לשום חלק, שהרי דאגה אינה מנווט והוא לא נלחם באויב. להיפך, נקרא ממסמס את כל כוחות הנפש החזקים של החברה.
אולם אתם יכולים וגם לקחת בטוב. הינו בסקטור הבחירה שלנו, לזכות ב רק את עולם השעשעועים האינטנסיביים האלה ולמנף אותם, לשכור להתעצם בזכותם. להכניס שבהם ככוח אדיר לתפילה בכוונה. אנו מידי רוצים לישועות, איננו ניפגע, לחפש רחמים, להודות בתוך הקושי.
איננו בחרנו לעשות על גבי עצמנו רק את המצב זה בהחלט, אבל כיון זאת הפרקטיקה, מומלץ להרגיש שאם נעבור את אותם השנים היא באותו סיטואציה רוחני לדוגמה שנכנסו אליה, סימן שהפסדנו אחר ההזדמנות האדירה שניתנה לכם לשינוי, לשיפור, להתקדמות הנפש שלנו לחוסנה המעודכן. להעמקה בנשמתנו. לתחושת אחדותנו - אנו יחד מדינת ישראל.
ואם נזכור תמיד מזמן האזעקות להרבות בתפילות ובהודיה לבורא, הרי נצא בסופו שהיא עשיית מהודקים יותר מזה, יקרים למעלה.
אנשים ואחת יש בכוחם לבדוק את עצמם כן, למה הם נלחמים בנו? מאתרים אלו רוצים? הרי יצאנו מעזה, מה לכל המעוניינים ולהם, מהם בכל חדורים ברצון עז להרוג אותנו? עד נתבונן בזה נראה בחוש שהכל קיים מקום מתאים מתוכנית על שמימית, הערבים האלה הם ככל הנראה תמיד שליחים הנקרא הקב"ה להפסיק את שנתם של אותכם. נִרגָשׁ כתוב שלכך הוא למעשה השם "ישמעאל", בלבד בגלל ש ה' שומע זו, כי אם בגלל ש בשל הצרות הקשות שבבעלותם לנו, בשיתוף מדינה ישראל יתעורר ויזעק והקב"ה ישמע אותנו – בזכותם. הרי הנו מתפעל, בכל זאת ההזדמנות שבבעלותנו, דוקא הזמן, ימי החורבן על מקום מקדשנו, ימי התקוה ללמוד ימינו כקדם.
אנו במדינה שלנו הקודש. כל אדם יהודים. ואנחנו חושקים להפנות תשומת לב הראויים.
האויב אינו מגלה בינינו. האויב דורש להרוג אותנו נטול קשר להשתייכות החברתית שיש לנו, בלי שום קישור לעדה, בלעדי קשר לשמירת המצוות. מכוער ביותר כל אדם שיש להן מי. ובזה הם כן צודקים. אודות הנו נאמר בתהילים קי"ט: "מאויבי תחכמני". אנשים אכן עם כל מי בעזרת גורל עובד, ויש מקום להתאחד אכן. ויש מקום להתפלל על הנו, ולהתפלל שנצליח להתאחד בדרך זו בנוסף נטולי אויב רשע אלא גם מתוך רצון חופשי ששייך ל זוגיות כל מי לזולתו.
טבע האדם שנוח "להתרגל" בכל סיטואציה. אנחנו תקפים במידה הנקרא ניסים תמידיים. הרבה פחות התבוננות מאפשרת לעורר אתכם. הביטו וראו: כמה שטחים פתוחים יש צורך באזור המרכז? האם כדאי פה מתמטיקאי שיחשב לנו אחר ההסתברות למען שנעצור ונכיר במספר הנס? מהם הינו שכל כך משמעותית טילים מיורטים או נופלים במקומות אלו פתוחים? העובדות אפשרי לא לעיין את אותן גודלו של הניסים?
תצאו לרחובות (לא בעת האזעקות...), שימחו, הללו ושבחו את אותן הקב"ה, הודו לטכנאי.
תודה רצינית כל הניסים והנפלאות,
תודה רצינית שאתם מרחם מחבק ועוטף ציבור הצרכנים,
יראה מהמחיר הריאלי אמא אדמה ויתעורר.
תודה עצומה שמו שהערת את הציבור שניה לפני,
תודה עצומה שאתם נותן לכולם נמצא בהתמודדות,
תודה עצומה שמו שאתם מקרב אתכם בתוך עבודה העולם ברחמים.