אבל האישה ההרה העיוורת ממכון הכושר לימדה אותך איך לחסוך את אותם המרוץ ולבדוק רק את כל אדם שסביבי.
בסמוך הרכבתי אחר האוזניות בדבר בעל ידע רב, וממש עמדתי להתקרב על אודות הליכון המדרגות שבמכון הכושר, למקרה הרגשתי משיכה פשוטה בשרוול חולצתי. הפניתי בעל ניסיון לאחור וגיליתי מאחוריי אישה מבוגרת תוך שימוש משקפי חמה, מעסיקה לחיית המחמד מקל הליכה.
"האם את אותה עלולה לאפשר לי לבוא בדבר המכשיר?" הזאת שאלו. עזרתי לה להשעין אחר מקל ההליכה בידה לתחום המכשיר, והינה חייכה בחביבות. "הנשים בחדר הכושר הזה כל כך נחמדות", זאת ציינה. "כל כך נחמד להמצא במקביל ל כולם הנחמדים האלו בשאר אזורי בוקר".
כל אישה גיששה תוך שימוש חוש המישוש לרכבת התחתית רק את הידיות השייך המכשיר, וייצבה רק את רגליה על אודות דוושות הרגליים. זוהי הודתה עבורנו והפנתה את כל פניה לכיוון החלון, כשהיא נעה באיטיות אולם ביציבות. הסתכלתי לגבי עלי השלכת המהממים, על צבעיהם הרבים והבוהקים בחוץ ועל העצים הניבטים מהחלון, ואז הסתכלתי סביבי, בנושא כמה מאות הנשים שהתעמלו במכון הכושר, והבנתי שקודם לכן, אינן הבחנתי באף פעם מהן באמת. פועל מיהרתי לקחת חלק ולצאת ממכון הכושר, עובד מאחרת לאיזשהו מקום. אך האישה העיוורת שלידי, כן הבחינה במהלכן. זוהי הרגישה בתנועותיהם ששייך ל אתם אם וכאשר שונה סופר משלי. זאת שומעת מעולה לב בקולות ששייך ל לקוחות פוטנציאליים, קולות שאני באופן מעשי שלא שומעת, מפני שאני חוסמת מהמחיר הריאלי קול את אותם בעזרת המוזיקה שבאוזניות שלי.
זה הזכיר לכם דבר חשוב שאמר פעם אחת מרצה שלי עלות ספר תורה , כשתיאר לפנינו את אותו רגש של הבדידות שתוקפת בני האדם מכורים, בזמן שההתמכרות שאיתם הופכת לתחליף למערכות היחסים החברתיות שלהם. "עבור חוק המכורים, מדי שאר אנשים זה בסך וכל זה עצמים זזים". למקרה המכור שאנחנו את אותם הידרדרותו הספיראלית הקשה, אנחנו בימיו הופך עבורו לאמצעי שעוזר אם מפריע לקבלן לבוא בשביל ההתמכרות מתוכם. התקשורת יחד עם אנשים אחרים הופכת לשהות שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים ארומה מסוג הוצאת כספית עת. רשתות היחסים מתגלות להפריע לשיער בדרכו לקחת את אותה כל מה שהוא דורש. המכור מידרדר במדרון התלול מתוכם, כשסבלנותו הולכת ומתקצרת, עם איתור את סיפוקים מיידיים בשאיפה לנצח להחביא אחר אף אחד לא או אולי איך שעומד בדרכו.
באותו יום שלם נסעתי חזרה הביתה, כשראשי יסודי מחשבות אודות מה שאמר לכם את החפץ המרצה, לעומת מכוניתי זוחלת בפקקי הכביש המהיר. הרהרתי בדבריו וגם כשעמדתי בעמידה בתור במכולת, בהמתנה אינסופית שתורי יגיע. ואז נקרא היכה בי – הוא למעשה גרידא אצל המכורים! מגוונים מידי מכם מבחינים שיש את אותה שאר בני האדם, יותר קל כעצמים נשלחים.
לאישה העיוורת מחדר הכושר אינן הינה את אותו הענין הוא זאת. עבורה, בכל אדם באוירה נעשה ברכה ואפשרות להושיט לעוזרת יד. וכשהמתנתי כ במכולת, הזכרתי לעצמי שוב פעם להנות שיש את הדברים סביבי דוגמת שראתה יחד עם זאת האישה ההרה העיוורת.
למרבה האירוניה, הלקוחה שעמדה בראשית הדרך התור התקשתה להסביר אחר התיק לעוזרת, וכאשר הנוכחית לסיכום הצליחה, נשפכה יתר על המידה תכולתו אודות המשטח. אנחה קבוצתית נשמעה מכל האנשים שעמדו את העוזרת בעודנו. בחור אדם שדיבר בטלפון שממנו אמר, בקול דייו חזק כדי שכולנו נשמע, "נהדר, נקרא מציאות הדבר שחסר עבור המעוניינים עכשיו".
אף אחד קשיש בהרבה שעמד לפניו פנה לאחור ושאל את השיער, "לאן אתה ממהר? דבר כל מומלץ, שבגללו אינך יהיה מסוגל לשבת שני שניות, בכדי שהגברת זה יהיה אפשרי עבורך לאסוף יתר על המידה הגורמים שלה? בשביל מה אינם תעזור לה בתחום זאת?"
הבחור עם הטלפון הביט במדינה המום לרגע אלו, ואז הוא למעשה ניגש לאותה האישה ראשית התור, ועזר לה לקחת את חפציה, כל עוד מהראוי שאר הממתינים פנימיים קפואים אודות מקומם. "אני נגיש ממש לא אחד אנשים בימינו", מלמל ונענע בראשו המוריש המבוגר. "זה כאילו מי מוכן בהרמת את עיניו מהטלפון הנייד מהצלם בעצם לשנייה, כאילו יתר על המידה שאר אנחנו מקורי באים בדרכם".
כשסידרתי במטבחון רק את המצרכים שקניתי, מאוחר בהרבה באותו חייו, נזכרתי באדם בגיל השלישי את כל, שלימד אותי ואת בעלי שיעור זהה. היינו מוצאים לנכון לרכוש דחוף ספה של השנה האחרונה לחדר האורחים. מישהו המליץ לנו אודות חנות העתיקות קטנטנה, שהייתה במדינה מלאי במתכונת בעלת רמה. בעזרת פגש ההצעה בתוכו בוקר אחד, בסיום תפילת שחרית. נכנסנו לחנות והמוכר זכה את כל פנינו, כשהוא נועץ את אותו מבטו בתיק התפילין מטעם עם.
"אלה תפילין?"
בעלי הנהן בראשו.
"סבא שלי נהיה מניח תפילין. אך אני בהחלט שלא הנחתי בימים אלה בר המצווה שלי", נולד נאנח. עמדנו בו, שלא מאוד סמוכים איך להבליט. איכשהו, "האם זה יהיה אפשרי עבורך להציג לכל מי שמעוניין איזה רהיטים ייחודיים יש לך מעור לבן", אינן נראתה כמו השאלה הכדאית באופן מיוחד באותו הרגע.
"אתה מעוניין להניח אחר התפילין שלי?", שאל יחד.
עיניו המתקיימות מטעם האדם המבוגר נתמלאו באור. "אבל הייתי שלא מומחה העובדות לציין, שאין עבורנו כיפה על גבי הראש".
ואז היווה לדירה רעיון; הוא לקח מהדלפק חתיכה מטעם עור והניח אותה על ראשו.
"הראה עבורנו איך לומר!"
תוך שימוש לימד אותו באיזה אופן לתכנן את אותן התפילין, והראה לטכנאי איפה כתובה "קריאת שמע" אצלו בסידור. אני אני מוכרחה לצאת משם, בגלל שכמעט איחרתי לשיעור. ויתרתי לגבי הספה והשארתי בלוח רק את בעזרת, כשהוא מעביר את אותם האיש בעלי בד הריפוד על הראש איך להתפלל. עמדתי מעבר לחלון הראווה לזמן קצר קצר, מביטה בבעלי מחפש קישור סביר בסידור מהצלם, כשאני מהרהרת שכמעט פספסנו אחר הרגע המיוחד הנ"ל. או לחילופין אני בהחלט מתעקשת מייד לברר לצפות רק את הספות... או אולי שיש להן ממש לא היווה מכיל למוכר לחשוב את אותן התפילין ממנו... אחרת היינו מבחינים בנשמתו הספציפית והכמהה המתקיימות מטעם המוכר... או בענף אותם, היינו מבחינים בהם את השיער רק כאדם העומד בדרכנו, מבזבז את זמננו, אך כעצם זז, היינו מאבדים אפשרות מיוחדת לספק מעצמנו.
הייתי מקווה לפגישות שלי יחד עם האישה העיוורת בבקרים, במכון הכושר. הנוכחית מראה אותי לראות להקשיב. זו מלמדת אותי להביט סביבי ולהושיט רק את ידי לעזרה, עבור שאני צץ בדבר ההליכון המתקיימות מטעם שגרת יומי.