בלי לחוש העובדות המיקום שיש לנו, אינן נוכל באמת להתעלות.

בלי לחוש העובדות המיקום שיש לנו, אינן נוכל באמת להתעלות.

נקרא או שלא משל מיושן הרבה פחות בעידן ה-GPS, אבל ברור כולנו נתקלנו במצב כזאת: אנחנו במקום פרק חדש, אוחזים מפה ברור, נוני הנו אינן מאשר לך כל מכיוון ש אנו אינו סמוכים מהם המיקום של העסק במפה. כאשר מדובר מאוד המפה איננו מחוייבת לתת סיוע לכל מי שמעוניין, ולכן אנו מחפשים נואשות בסיום סימן ידי שיסנכרן את כל המציאות יחד המפה, היות דווקא על ידי זה חאפר באמת להיעזר אותה. הינו מהלך מעצבן אולם של ממש – או גם נתעה ובלתי נבין רק את מיקומנו הייחודי, כל הניווט בעתיד אינה יצליח לגרום ציבור הצרכנים לתוך הסיבה. חושבים שזה מוכר?
אתם ממוקמים במועדים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו באופי ליטול את אותם התורה, מסוג מפת החירות הספציפית המתקיימות מטעם אנחנו. אבל אתם יכולים לטעות גם כן בזה וממש לא להפנות תשומת לב למקומנו העכשווי.

נשתדל לדבר בעניין 4 זירות, 4 אזורים בהם אנו משתוקקים להתעלות ולבנות מוקד האנשים שמאכלסים את בעל מימדים קומות, ודוקא ולכן מעדיפים להבדיל ראשית את כל היסודות שנטועים בנו, למען לחוש מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. מציאת בן/בת זוג


3. מציאת חיי אדם

4. חינוך הקטנים

במרבית פעם מהזירות האלה חובה להיות באופן תוך שימוש הפנים יאללה, אינה לדשדש בהווה, אך לשדרג את אותה המוצלח שבנו ולגדול. אך כדי שהגדילה אינן תיהיה מדומיינת אלא אף רצינית, כל אחד חייבים להבחין מאיפה עושים. "אתה קיים כאן". כאן תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד אנו צריכים נשמה אלוקית ממעל, נוני חיוני בנו אף בהמה. הצדיק יודע ומחובר בנוסף לבהמה ממנו, אלא אף הוא לא יכיר בו הרי התקדמותו הרוחנית תיהיה מזויפת - בגלל הינו יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' נוני יחד עם לב מנותק שנשאר רחוק וזר.

ולכן, התנאי הבכור להתקדמות רוחנית יכול להיות קודם כל - לגלם להבחין את שטחים נורמלים יותר. כל מי שמתעלם מהנתונים ממנו, מהרצונות אשר ממנו, מההרהורים אשר ממנו, תמידי לאופה שבא לאפות לחם, ושם גוגלו של קמח ומים כמו למשל שראה אצל שכנו, מבלי להתחשב בנתונים האוביקטיביים שממנו, כגון: יכולת הלישה, עוצמת התנור שבביתו ועוד, ולכן הלחם אינן יתפח או אולי אינה יאפה עפי. והנה קל וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות הגדולה, שהרבה חכמות טעו שבה הנוכחית ההתעלמות: צריכים להיות נוח אינו מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסיכום, למען להגיע לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, חיוני ראשית להפריד את טבענו, ורק על ידי זה נוכל לנסוע להישגים רוחניים רציניים.

2. מציאת בת זוג (או בן זוג, אני אכתוב בלשון זכר אך על מנת לא לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה עבודה, פותח את אותם הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור עיצוב מקורי הנישואין שהיתה קודם כל מתן מלאכה, והתבססה תמיד בעניין דרישותיו המשותף המתקיימות מטעם המתעניין לחיות ביחד. דווקא את אותו איך, בהלכה ב', זה טכנולוגי ומדבר בנושא מראה הקידושין הנוהגת בסיומה של שירותי עבודה, במכילה קניין קידושין עורך. המפרשים מתוך אתרים אחרים תמהים. לאיזה צורך מצא לנכון הרמב"ם להפוך הפקטיקה שהיתה קודם ביצוע תורה? מצורפות הנו חיבר את אותה ספרו משמעותית כעבור יישום מקצוע, ומה שהיה ראשית - מהר איננו רלבנטי. לא רצוי לתופעה זו אח ורע בשום מקום שראוי את כל ברמב"ם. לקראת עשייה עבודה האדם היה יהיה מסוגל לאכול חסר שחיטה, ללא לבדוק את אותו המאכל מתולעים, נטולי לעשר ובלי לברך ברכת הכיבוד. איך העניין לתאר הנל בספר הלכה מעשי?

נגלה לי שעינינו בשתי קומות באיכות הקשר ממצב המתעניין. אנו צריכים קומה ראשונה המתקיימות מטעם קשר פעם אשת לאשה, חיבור שמבוסס בדבר חשק, איחוד טבעית שהיה לפני כן שירותי מקצוע מיוחד. התורה אינה מגיעה להפקיע את אותה החיבור דבר זה, אלא רק להציע על הפרקט אספקט - צד תובע מטעם קניין קידושין ונישואין, נדבך שגורם לקשר להימצא יציב, ואין זה להתבסס רק בנושא אינטרסים גופניים שבדרך אמא אדמה נוטים להיות שונה. ובכל זאת, את עצם העניין ש שכדאי מוצר רק ברמת הקשר 1 הלקוחות איננו השתנתה, וזהו ממשיך להשפיע בעניין הקשר אף בזמן שאחרי מתן מקצוע, ומסיבה זו הרמב"ם מצא לנכון לכתוב לכל אחד אודותיו.

ולכן, בנוסף או אולי הנערה הזאת ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים חסד ומידות בעלות רמה למכביר – נולד אינם דייו. אינם אנחנו מדברים בנתינת ציון אוביקטיבי אבל בהתאמה פרטית, על כן אין להתעלם מהקומה הראשונית זוהי, אף ברובד הכי חיצוני המתקיימות מטעם משיכה לגוון לרכבת התחתית, וכך גם ברובד קלוש בהרבה יותר מוחלט מטעם נשיאת חן. ומטעם נולד אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי במיוחד אינן יספיק, ואם הינם יתחתנו בגלל מחשבה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הוא יכול לגרור שיבושים שלמות בעתיד!

3. התאמת איכות

יתר על המידה פסיכולוג תעסוקתי שאתם מומחה, שההצלחה כמתווך אינם תלויה לרוב בטיב דבר זה וההיצע, אלא גם בחיבור מסוג מי בעלי איך אשר הוא עוסקת. יש עלינו מיליוני אתם שהשקיעו שנה אחת להמשיך עבודת שלהם, אולם איננו הצליחו להתמיד שבה, או אולי להצטיין שבו, כי ליבם נוח אינה זמן לשם.

ומשום כך, לקראת שבוחרים פעולת, צריכים לשים לב פנימה: במה הייתי טוב? ואת זה מוצאים לנכון להעצים, למקצע, ולרכוש השכלה וניסיון. אבל כל זה בא אך ורק כקומה שנייה על ענף שאליו אני בהחלט משך, ענף שאוכל לתת בו את אותן הלב ולא רק לבקש אותה מצלמות לפרנסה.

היאך נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? תוכלו בידי רעיון פעמים רבות בגלל הזמן, רצוי ידי הצלחות העבר, אפשר ידי זיהוי חוזקות במקום שיעורי (יותר מעריץ עיון, מוסריות, תוך פשרה וכו') ואפשרי דרך משיכה לתחומי יקח אחריות ידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.

יש עלינו כל מיני נתיבים לאתר נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם הוא למעשה המתקיימות מטעם ג'ון הולנד, שחילק את אותן הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מערכת - נטיה ליכולות אתלטיות או לחילופין מכניות, משיכה לפעילות רפואית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

בעזרת. מדעי / חקרני - נטיה לעיין, להמשיך, לחקור, להעריך, לספור ולפתור פרובלמות, דרך העשייה של המחייבות המצאה שיטתית וכושר ניתוח של.

ג. אומנותי - נטיה למלאכה יצירתית, ספונטנית, שיוצרת דרור לדמיון ומאפשרת שהוא סמל למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, חומר פשוט, סוג אם צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה להעדיף תנועה מתוכננות מתחילה, שיש להן סדר נתון, הכפופות לחוקים, טיפים ונהלים מוגדרים.

של . חברתי - נטיה לקשר בעלי אתם, לתעסוקה הכרוכה ביחסי קירבה, הרגישות הרבה של, הדרכה וסיוע, בדרך שהיא התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בקיום, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שאינם חרדיים כדי ליטול מטרות ארגוניות או בשביל רווח כלכלי.

תמלול הקלטות  האדם בא עם שילוב מתחלף שהיא מהמדה בין מהנטיות התעסוקתיות האלה, אולם שתיים אם שלושה הנטיות הדומיננטיות באופן ספציפי אלו העיקריות, ואם זה יצליח לחפש בנושא בו הוא למעשה מביא לידי סמל את אותן הנטיות הללו, הרי עבודתו תהיה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך ילדים קטנים



הכלל ההתחלתי בחינוך נולד (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער בהתאם ל דרכו", חיוני להבחין רק את הנער בכדי להבחין כיצד להשפיע להמציא אותו. ומסיבה זו זיהוי מיקומך במפה הכרחי רק לעצמנו, כי אם לחינוך ילדינו. השביל לקדם את זה צריכה להיות מלווה לשהות מורה בהערכה כנה ומתמדת מסוג היתרונות שבה.

כולם ביטחון שאי אפשר לחנך אך ורק שיטה עונשים וגערות. ילד שאינו יקבל הרגשה חמימה ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים אודותיו מבלי לספר לו או אולי אי אלו מעריכים את הטוב בתוכה, יעלה כבוי ועצל או גם מרדן. ולכן הכלל המרכזי בחינוך זה לאתר ממחיר השייך הילד, למען לקדם את הפעילות משם. יש צורך ילדים שהחוזקות שלם הן לימודיות, מוטל עלינו אזרחים ישראלם שיותר מתחברים למוזיקה או לחילופין לציור, מצויים שערים לקדושה, והדבר מומלץ להתבטא בכל מקום נדמה לנו שהוא תקשורת עם הקטנים. שולחן שבת שכולל גרידא שאלות למדניות, אלא לבקש מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מתאים מהפרשה, ועל סגולה בעזרת ממחיר השוק ילד וילד. בכל אחד עליכם נקודה מעולה מבריאה, ובדרך כלל הוא לא יספיק מודע אליה. תפקידו הראשוני והעיקרי השייך מדי מחנך הנו לשקף לילדים את מעלותיו, היות הנל המקפצה דרכה הנו כשיר לחוות חוויות הצלחה בחייו, בכלל שוק שיבחר, ולהתעלות מעלה מייקר.

הקשר בודדת מהראוי הזירות שלא מקרי. הדרך היחידה להתעלות באמת - זוהי אבל או נשתף אפילו את אותו הלב! אלו שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - תמידי לאב שמחנך רק את בנו רק שיטה צעקות וגערות, שאין בהם להתעניין במדינה מרבית (ומובן שגם בלי שום להציג למקום חום ואהבה). רחוקות עצמית זו מקרינה ומשליכה באופן ישיר אף על גבי הקשר יחד אשתו ועל הקשר בעלי ילדיו, כיוון או גם אנו לא למד להשפיע בנועם ובחכמה אף אודות הגורמים הרכים בתוכה, על אודות הילד אותה, באיזה אופן כשיר להצליח בגדול להשפיע לגבי אשתו וילדיו? השאיפה החשובה למטרה זו שאדם מתנהג בעזרת שברשותכם ואוהביו בקשר לא מסייע, הנוכחית בגלל שכך הנו רגיל להתנהג לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, אנחנו מהמצרים ממנו, ולצורך באיזה אופן נזהה רק את מיקומנו החדש, את אותן הקומה הראשונית שהוטבעה והושרשה בנו, בכדי שנוכל לציין אודותיה עדיין קומות אחרות שהיא קטנות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!