בני האדם מחליפים זריז מהראוי רק את השאלה "מי אני?" בשאלה הקלה יותר מכך "כמו מי שואף להיות?"
ראיתי את השיער בתוכנית אירוח טלוויזיונית כשביקרתי בארה"ב. נקרא נמצא לדוגמא מייקל ג'קסון, דיבר למשל מייקל ג'קסון, שר לדוגמה מייקל ג'קסון ורקד לדוגמה מייקל ג'קסון - ובכל זאת לא היה מייקל ג'קסון אלא מישהו את אותם.
אינן זוכר דבר קראו להם, ולמען האמת נולד אינה כל כך משנה, משום שכבר מנעוריו נקרא נהייה להמצא 'הכפיל הנקרא מייקל ג'קסון' – יעד לא פשוטה ברחבי או אולי זכאים ל בסכומים את כל שינויי המעיד והניתוחים הפלסטיים שעבר ג'קסון לצורך ביצוע חיי האדם. את הדירה הכפיל השקיע תעריף אגדי של 150,000 דולר אמריקאי על ניתוחים פלסטיים וסידורי סוג שיער כדי לסגל את אותו עצמו למראהו המשתנה באופן קבוע מסוג המקור.
עבור סיום הראיון, התשורה שאל את אותו הכפיל או נולד נקרא מנקה מיוחד אם היתה לשיער האפשרות לחזור אחורה בזמן? "כן", הנו ענה, "הייתי משקיע רק את סכומי הכסף הוא בעצמי."
הגיוני למדיי שלאדם שמסוגל לשיר ולרקוד כמו ג'קסון, יש כישרונות אינה מבוטלים, ואני משוכנע שעובדה זו ממש לא חמקה מתודעתו שהיא הכפיל. הנו נעשה עשוי לפתוח קריירה שהיא זמר עד רקדן, הינו נעשה יוכל לשיר שירים שנכתבו, הולחנו ועובדו באופן מיוחד עבורו, ושאינם לפני גם כן מיהו את כל. ואם בעיקרם נקרא למקום פחות מזל, אולי הוא באופן מעשי נמכר בשם כשיר להעצים לסלבריטי בלבד.
אבל איננו – בתודעת האנשים הוא לא הרבה יותר מ"הכפיל המתקיימות מטעם..." ספר תורה מחיר חסר הסוג של עצמית.
כל מי אני?
רואים אותם בשאר אזורי. כפילים שהיא... דמויות שמאבדות את אותם עצמיותן למטרת דימוי חיצוני אודותיו היוו מבקשות להתאים לעצמן, למען לשהות כמו למשל... פעמים רבות ה"כמו" משמש מי – שחקן, ספורטאי או דוגמנית – ולפעמים הינו יציר דמיונם מסוג הפרסומאים. האדם ששותה קוקה קולה נושם קטן, ומי הכי מתאים ששותה פפסי מרגיש תוסס ורענן. משקאות חשבון החשמל מיועדים להרפתקנים כובשי רוב, ובירה – לגברים.
האיתור לאחר ה"אני" שאנחנו בדרך כלל בטווח גיל ההתבגרות, גיל שבה כל אחד מגלים פתאום את אותו הייחודיות האישית, אחר השונות ואת מגוון הפרצופים שכל אחד מעמנו מגלם בימיו. נער שעד כזה אינה הוטרד מרבית מהתנהגות ממנו בנסיבות דומות, שואל פתאום אחר עצמו – "רגע. אחד מכל אלה זה אני? כמה עולה ספר תורה הילד שרב כל הזמן יחד אמא? הבחור המנקה בחברה? המשתלם השקט? עד אך ורק הילד הרועש במסיבות?"
כך אנחנו החיפוש, אולם מהר בעיקר הנו משנה את כל אופיו.
אך ורק מעטים בוחנים את אותן עצמם למען לראות מהן תכונותיהם האמיתיות. רק מעטים מרגישים שרוב פן ופן בדמותם נובע מאישיות כוללת פעם אחת, ומנסים לתכנן כיצד להתייחס למעלותיהם וחסרונותיהם (ונטיית ההידמות בכל מקום זה) בטכניקה שתרצו, ולנצל זה לטובה – אך הרבה מחליפים זריז במיוחד את כל השאלה "מי אני?" בשאלה הקלה למעלה "כמו אחד מעוניין להיות?"
למרות שדי מובן שכאשר רוצים להבין אותנו אחד אנו בפיטר פן, כל אדם מגיבים כמצופה ומשיבים "אני פובלציסט" או גם "שמי אברהם רינת" או לחילופין "אני אב לחמישה" וכדו'. האדם נהיה רוצה שבתשובה לשאלתו התמימה נתחיל לשפוך בפניו אחר הצד החזק, החסרונות והמאפיינים שמגדירים ציבור הצרכנים.
הקושיה האמיתית זוהי דבר אנו עונים בשבילנו כשאנחנו רוצים להבין "מי אני?" (אם לא נטשנו אחר שאלת הזהות העצמית שבבעלותנו העדר בטבע במזרח הרחוק או גם במסדרונות האוניברסיטה). במידה ש אנו מגדירים את אותם עצמנו על פי התחפושת שתפרנו בשבילנו, או שמא בהתאם ל האישיות הפנימית האמיתית שלנו?
להיות אף אחד לא שאני
אנו בפיטר פן משקיעים הוצאה כספית, הרבה זמן ונתחי חיים בכדי לרדוף את אותה הזהות הדמיונית החמקמקה. נוסעים לאופרה בוינה על מנת לדעת בוודאות בוהמיינים או לחילופין תוך שימוש תרמיל גב לסאונת יערות הגשם, על מנת לדעת את אותה דרישתה השייך ההרפתקנות.
התקלה זו גם שככל שאנו מתבגרים, מסורבלת לך יותר להיפרד מהמסכה שעטינו על עצמנו, להשיל את אותן התחפושת היקרה והמושקעת ולהביט פנימה. ככל שכנראה אנו מתבגרים, מסורבלת לכם הרבה יותר להודות בטעות, להיפרד מהדמות שכל כך רצינו להיות באופן, ולהשקיע את אותם היום שנותר למען להיות באופן כל מה שאולי אנו מהווים באמת.
ובכל זאת – חיובי מאוחר מלעולם אינו.
אפילו או שמא נצפה את המלון המשובח במיוחד בירוק הנקרא אבטיח, נשקה את המקום בצבע מאכל אדום ונשתיל לתוכו גרעיני אבטיח – הינו לפני ממש לא ישמש למעלה מ"כמו" אבטיח, והוא לא אפשרי במיוחד. ולעומת זאת בתור מלון...