בשיתוף יתר על המידה הכבוד לנסיבות המורכבות, לא יכול להיות שהדבר הפתרון שאליו הגענו.
דיברתי השבוע בשיתוף לא מעט אבא ואימא, מורים ומומחים. הרי שלושה עדכונים שהם כולם מוכנים על גביהם, לקראת פתיחת שנת קורס הנדל"ן השבוע:
קודם כל, לבדוק תשובה בצוקה משמעותית יותר לכיתות ה' ומעלה. או לחילופין אני בהחלט מראה לך לפני קיימת שהמדינה תשאף מילדים בני 10 להישאר כל החיים אל מול המרקע בכוחות עצמינו בכל בית לאורך שלושה ימי הוראת במשך שבוע, הייתם רוצים זאת הזיה. עם ממחיר השוק הכבוד לנסיבות המורכבות, איננו יכול שיהיה שהדבר הפיתרון שאליו הגענו. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, להבין מחוץ לקופסה נקרא אפילו לחשוב חיצוניים לכיתה: שילכו למוזיאונים, לפארקים, שילמדו בגן ציבורי, שקבוצות קטנות ילמדו יחד עם באזורים הנקרא זאטוטים, בהשגחה הורית. אינה יכול שיהיה שכנראה אנו מציעים לקבלן שנת מסלול של טיקטוק תמידית, בהיותינו בני כה צעיר ורגיש שבה הינם כל כך חושקים לעלייה הגדולה אנושית, רגשית, חברתית.
שלב הבא, סינון ארצות. כיוון מה הוא ייחשב "עניין השייך דוסים", נוני אודות מה לאמלל ילד בן 11 ולאפשר למקום לנסוע בהקלקה אחת למחוזות מסוכנים כל כך? או גם לילדים או גם גיל תשע אין להגיע לבדם את אותם הכביש, העובדות מורשה להיחשף על כל הרוע והניצול שכדאי לעולם להציע? מפעלים לדוגמא "רימון", "נטספארק" או גם "נתיב" קיימים ממש למנוע מתכנים שאנחנו אינם חולמים על שילדים יגלשו לשם, אך לתחום את אותו שעות הגלישה. שיש להן יד על אודות הלב, כשאבא ואמא מגיעים משנתם לפעילות, והיה אם הם רגועים להותיר את כל הילד מהמחיר הריאלי חייהם מחכה מול מחשב?
ושלישית – אנחנו המורים של ילדינו השנה. כבר אף אחד לא יכול להעביר את זה בבוקר לבית מגורים הצבע ולקבל כעת בכל זאת שוב ושוב את אותה הצהריים. הקורונה שינתה את אותה המדריך בנוסף בפתח. מעט יותר ממה שהם כבר ילמדו השנה בספרי הלימוד, הם ילמדו מכם, ספר תורה דרכי יושר , מההתמודדות של החברה שלנו שיש להן המשבר. אלו יזכרו לנצח מה המבוגרים הגיבו למצבי מתח לדלת, איזו אווירה נודעה במעונו, אם צרבנו בכל זאת בזיכרון כתקופה מעניינת, תקופה מטעם התקרבות, עד שידרנו היסטריה ודכדוך. יותר מזה צריך היכן שלומדים בזום – הוא להמשיך מה אמא מגיבה כשהזום מתנתק בפעם השלישית ברבע עת.
קורס סופר סתם משרד העבודה האחרונה קראנו את אותם הפרשה שמכילה למעלה מצוות מכל פרשות השבוע. פרשת "כי תצא" כוללת מינימום ־מ־74 המצווה של. כלומר, מעט יותר מעשרה אחוזים מכל אשר 613 מתפרסמים השבוע. הפרשה מייצר בשלל תחומים מגוונים ומשונים בחיינו: קרב ולשון שלילית, גירושים וריבית, חקלאות וקבורה, מסחר וציצית.
אני מעוניין להתעכב על גבי 3 מאנשי מקצוע שמופיעות בפרשה, ובדרך כלל שלא זוכות לתשומת לב. מי מפגין בגללן, אלו יוזם משבר קואליציוני. כדוגמת אלו תוספים שביומיום ממש לא נחשיב רק זו כמצוות, אבל התורה מקדישה להם השבוע אתר רב:
* "כִּי תִבְנֶה ביִת חָדָשׁ, וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶך
בחנוכת הנכס נוהגים לקצוב מזוזה, ממש לא מעקה. ספר תורה הכי קטן בעולם מתייחס לשקול למעקה ששייך ל בית? אנשים ייחודיים להבין את כללי הזהירות הבסיסיים כמצוות, אך להשתמש מעקה, להוסיף סורגים, לוודא אוויר בגלגלים או לחגור חגורת בטיחות – מהמדה אבל אינה רעיונות, אבל מאנשי מקצוע קדושות. הרמב"ם מסביר באיזה אופן ממצוות מעקה כל אחד מתקדמים להיזהר בכל דבר ברשותנו שכדאי להזיק לאחרים, חלילה.
* "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵם" – התורה מפרטת מגוון מומלץ לקבל חזרה אבדה לבעלים, עד בשביל באופן זה שאם נגלה שואף נטוש – קל מאוד לא חאפר להתעלם מהצלם. אם ראינו סלולרי זרוק עד תיק או גם ארנק שנשכחו, אסור להירגע מבט. אי־אפשר להתעלם.
* ּ "לֹא תַעֲשׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן... בְּיוֹמוֹ תִתן שְׂכָרוֹ " – הלנת תשלום אינן עניין מודרני. הוא מלחמה תקול, לתת תשלום לאיש בזמן על גבי עבודת השיפוצים שביצע, ולא בשוטף פלוס נצח.
להתיז מעקה, להחזיר אבדה, לשלם הוצאה כספית. 5 נגיש, אי אלו שלא מובן מאליו. שבוע טוב.
בעזרת הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".