אחרי ששרדה את אותם זוועות השואה, חיה ינטו וייס פעילות קוטג'ים וחזקים או הגיעם לגיל 109.
בין השנים 1944, כשהנאצים נכנסו לעיר ההונגרית מזוקובשד ואספו את כל בני הקהילה היהודית, נתפסה ינטו וייס בת 35. ינטו הובלת בתים – תוך שימוש אחותה ואמה – לקרון בקר. בשעה שהרכבת הטלטלה לכיוון אושוויץ, הנוסעים בקרון שיערו איך המטרה הזעיר ביותר הנקרא המסע: תאי הגזים והמשרפות.
זמן בעתיד הקרוב, חלפה הרכבת תוך שימוש מטענה המותש והמיואש דרך שער הלבנים האדומות הנפוץ לשמצה. כשנפתח קרון הבקר, מהם המרכזי שראתה ינטו נהיה זוג מגפיים לא בהירים נוצצים. יכולים להיות השתייכו לחייל לבוש נעדר רבב ובידו שוט - מלאך המוות הממושקף, יוזף מנגלה. ינטו ואחרים נדחפו בזמן קצר לתור לחדר הצביע מנגלה בעלי השוט שממנו - לימין לעבודת פרך, או גם לשמאל - לתאי הגזים ולמשרפות.
היה נקרא בוודאות שאמה הקשישה שהיא ינטו אמורה למות ושתי האחיות החליטו אינו לנטוש שבו. באותם דקות מסוכנים אינם היוו אחריות מי בודד האחיות תינצל וכל מי תתלווה לאמא שבהן לתאי הגזים.
בגלל שלאחותה המתקיימות מטעם ינטו היווה ילד קטן, הזו נשלחה אוטומטית לטור השמאלי יחד עם אמן.
ינטו הייתה נשואה במהלך 10 שנים נעדר ילדים קטנים. שום שהייתה מוטרדת מכך אינה הצליחה ללדת, הבינה כעת שדבר זה הציל אחר חייה.
עם זאת, עבור הגירוש הר הגורל, נכנסה ינטו להריון. בעודה גדלה בתור לצורך מנגלה, ניתנה הדרכת לכל הנשים ההרות לפנות אוקי, אז "כדי לזכות ב התיקון של טוב יותר". ינטו עמדה לציית, אולם אישה יוצאת דופן הזהירה שבו ממש לא לחשוף אחר הריונה. להיות באופן בהריון באושוויץ פירושו נהיה מוות כמעט ברור.
לילה אלו, עם סיומה של שהייתה באושוויץ בסמוך חמש חודשים, מתבצעת ינטו לחוש חולשה אדירה וכאבי בטן. זאת ניגשה לשירותים והעובר החליק החוצה.
בעתיד הקרוב קיבלה ינטו סיוע מאחות יהודיה – יש אפשרות ש נתפסה זו דר' גיזלה פרל האגדית, אסירה הונגרית באושוויץ שקיבלה הוראות להודיע לד"ר מנגלה בעניין כל אלו ההרות במחנה. כוונתו המרושעת הייתה בעשיית "ניסויים רפואיים" אכזריים מנשוא.
יחד עם זה, דר' פרל המרתה באומץ פקודות אכזריות הנ"ל. זו גם נהגה להזהיר האישה הרה בעניין הנעשה מסכן איכות החיים. אחר על ידי זה, ללא מירב רהיטים, הרדמה, תחבושות או אנטיביוטיקה, דוקטור פרל הצילה מדי פעם רק את חייה המתקיימות מטעם האישה ההרה - עלי-ידי ידע הפלה בצורה חומלת… בראשם הלילה… על אודות דרגשי הצריפים המלוכלכים. (ד"ר פרל שרדה את המלחמה ועברה לניו יורק, ביקום זו גם התמחתה בפוריות והפכה יחד עם זאת למשימת חייה - לגרום חיים אליכם. סיפורה מסופר באוטוביוגרפיה שלה, "I Was a Doctor in Auschwitz" ("הייתי רופאה באושוויץ").
עקב ההפלה, הרגישה ינטו חולה ובניגוד לעצת כולנו - פנתה ל"בית החולים" במחנה. בתוכו נהג מנגלה להקליק על כל יום שלם, לטייל אחת המיטות ולהצביע בנושא אלו שיישלחו לתאי הגזים. באופן פלא, הנו מעולם ממש לא הצביע בנושא ינטו.
לפני האדם, אחת מחברותיה המתקיימות מטעם ינטו באה לבית מגורים החולים ואמרה בשבילה לקום, בגלל ש שמגיעה הסעה לקחתם לו בצוקה משמעותית יותר. ינטו הרגישה חלשה במיוחד ואמרה לחברתה להוציא בלעדיה. אף אחד לא שרד רק את טרנספורט.
לפי כמה שבועות - בראשית הדרך באושוויץ ולאחר מכן במפעל תחמושת המייצר כדורים - שרדה ינטו בתנאים מחרידים בעיקר - טקטיקה נאצית שנועדה להפוך את היהודים ל"תתי-אדם". האסירים קיבלו מוצר מזון אחת בלבד ביום לא רק - חתיכת לחם קטנה פעם ומשהו לשתות לאורך הערב. פעם אחת החליטה ינטו לשמור רק את הלחם בשבילה לבוקר, כדי שיהיה לרכבת התחתית יותר מזה עוצמת במהלך היום. זו גם החביאה את אותם הלחם מתחת לראשה ובבוקר משמש נעלם - נגנב! קניית ספר תורה יום אכלה ינטו את אותו הלחם בידה בדירות מיד.
בכלל אחת בלבד שינטו דיברה לגבי חוויותיה בשואה, הזאת אמרה שאף סיפור, סרטון וידאו אם טקסט אינה עלול להעביר באופן ספציפי את כל האימה הנוראה שחשו.
השחרור והעולם החדש
זמן מיהו, ברחו מדי השומרים הנאצים. השחרור! המלחמה נגמרה וינטו שרדה הודות לכוח פיזי ונחישות רחבת ידיים לחיות. יחד עם זאת, רוב צניעותה אינה התייחסה להישרדות כאל דבר חשוב חשוב מאוד לציון ואמרה שהאנשים העדינים והאצילים יותר מתו, הוא רק הקשוחים מעט יותר הצליחו לשרוד.
בעלה מסוג ינטו, עזריאל פועלים, האף היותו חולה סכרת, גם כן נקרא שרד רק את המלחמה, עד כי המצב החמיר והטכנאי מעולם אינן החלים בהחלט (כשנפטר בהיותינו בני 67 קבעו רופאיו שגופו היה כמו זה המתקיימות מטעם בן 85).
לא לפני המלחמה חזור ינטו ועזריאל עבודה לעיירת מולדתם בהונגריה, לראות מהו שרד. פעם מאחיותיה השייך ינטו התחבאה בבודפשט והצליחה לשרוד. יתרה מכך, שניים מאחיה של ינטו שרדו את אותן מחנות עבודת השיפוצים.
עם תום המלחמה שוב התקשתה ינטו לבוא להריון ועברה 10 הפלות בעקבות סיבוכים בשל מחוויותיה מאושוויץ. הנוכחית נתפסה מיד בשנות ה- 40 לחייה כששני ילדיה נולדו ואליהם זוהי התייחסה כ "נסים". בנה, הרב נתן וייס, הוא בעת הזו מרצה בכיר בישיבת אש התורה בירושלים. בתה, אנני, חיה בניו יורק.
תוך כדי 10 שנה נהנתה משפחת וייס מחיי הקהילה היהודית המשגשגת בבודפשט - נקרא עמל במשרה ממשלתית והיא נתפסה תופרת. יחד עם זאת, הונגריה הפכה למדינת לווין מסוג ברית המועצות הקומוניסטית והחיים הפכו מורכבים. קיום מאנשי מקצוע ואמונה דתית כזו או אחרת בפומבי נקרא אין, והילדים נדרשו להוציא לביתך מעצב השיער בשבת.
משפחת וייס רצתה לעזוב - נוני הגבול היווה סגור.
במהפכה ההונגרית המתקיימות מטעם 1956 הגבול נפתח יאריך וינטוה התעקשה על אודות כך שיעזבו - על מנת שילדיה יגדלו כיהודים מציגים ושאינם כקומוניסטים. בהזדמנות הראשונה צריכים להיות נמלטו לווינה, בתוכו הגישו בקשה מיוחדת עד לקבלת וויזה לארץ, ארה"ב וקנדה. הוויזה לקנדה מגיעה ראשונה, ומשום כך היגרו לטורונטו.
יחד עם שישה שבועות, ינטו עם מסוגלות ההסתגלות המופלאה דיברה אנגלית שוטפת וביססה שוב פעם את אותו הקריירה לה כמעצבת מסתיימת בהצלחה מטעם שמלות יוקרה, שתפרה שמלות כלה ושמלות ערב.
ינטו ועזריאל חיי אדם וייס
אינדיבידואלי וחזקה
ינטו התגוררה לבדה בטורונטו או לחילופין טווח גיל 102. זוהי עבדה כתופרת ונותרה משלו במהלך יתר על המידה הצורה. זוהי תיארה את עבודת הכפיים כ”תרופה הכי טובה לכל אלו שנמנים על נושא בעולם".
עצמאותה הינה מרגשת לחיית המחמד מאוד, אומר בנה, הרב וייס. "הראייה לעוזרת והחשיבה בידה נותרו חדות או לחילופין יומה האחרון".
ינטו, לדוגמה מדי או שמא יהודייה, רצתה שבנה יהיה וטרינר, אבל הנו רצה להימצא רב. בתוספת ל הלימודים בישיבה, הינו למד מסלול של שעות הערב באוניברסיטת טורונטו, וסיים תארים במיקרוביולוגיה ובמשפטים. "אמא שלי רצתה שאמשיך להוסיף לחזות אחר, הרי התייעצתי בעלי הרב הדגול איתן פיינשטיין, שאמר לכולם, 'היא ניצולת שואה. תקים איך השייך חפץ ממך'", אומר הרב וייס, שהשלים תואר שני במדע מדינתנו.
האף שהילדים מעולם לא הכירו את אותן סבתם שנפטרה באותו יום באושוויץ, זו גם נתפסה נוכחות משמעותית בחייהם. "אמא שלי פועל הלכה בדרכי סבתי וציטטה מדבריה", מספר הרב וייס. "למשל, סבתא שלי נודעה תופרת ואמרה, 'פרנסתי את אותם משפחתו שלי בעזרת מכונת התפירה שלי, הייתי דורש להיקבר בשטח שעשוי ממכונת התפירה שלי'. אמא שלי נוסף על כך הייתה תופרת והזכרונות לה מאמה קורה היו קרובים".
ינטו נפטרה באפריל 2018 בהיותינו בני 109, והנחילה ל- שבעים צעירים מורשת המתקיימות מטעם אומץ וטוב-לב.
הרב נתן וייס, מלמד בישיבת אש התורה בירושלים
"לפי התלמוד, מיהו שחי עבודה ארוכים יהיה יכול לרוב לייחס זאת לתכונה מסוימת", אפילו הרב וייס. "התכונה הבולטת שהיא אמא שלי נתפסה שכל עוד הינה מסוגלת, אינה לקחה דבר מאף אחד".
כשבנה התארס בעזרת בחורה ממשפחה נקראת ועשירה, ינטו התעקשה לשאת בעול תשלום לקראת מחצית מהוצאות החתונה. הינו נקרא לצערה הרב המתקיימות מטעם כל המשפחה לא חוקי אחר, בגלל ש שהתקשו להסכים להשיג שכר בין ניצולת שואה שנאלצה לפעול קשה לפרנסתה. הוריה מסוג הגברת נאלצו להבין לגבי כבישים יצירתיות על מנת לרכוש בעניין עצמם בהוצאות רבות ככל האפשר, בגלל שינטו התנגדה מתפעל לזכות ב.
"אם מישהו ביקש צדקה, היא פועל נתנה. למעשה כשאנשים היו רצוי בידה לשלם לו, זו גם מעולם ממש לא ביקשה לקבלו בחזרה", מספר הרב וייס. "היא מתפעל נתנה ואף אחת לא לקחה. החיים בסמוך לא מומלץ אנחנו כאלה".
עת השואה השנה, עת חמישי בערב (כ"ח ניסן), זה עת השנה למותה המתקיימות מטעם ינטו וייס, זכרונה לברכה.