אל תעזבו לאף מטפל או אולי מנהלת לייאש אתכם!
אני זוכרת כמו שצריך את אותה פניה, בערך כאילו ישבה כעת לצורך. סוגי השיער זריז, עם תלתלים, פנים ארציות מאורכות, רזה ולבושה באופן מוקפד.
ישבנו מולה, אני בהחלט ואמי היקרה. אני בהחלט אני הרי בת מספר עשרה, צעירה המנסה להתקבל לתיכון לאומנויות ידוע בטבע. הגעתי אופטימית יחד עם תקוות מרובות. ידעתי שמקומי באתר האומנות, וחפצתי במקומות אחרים ליבי להתקבל להם המסוגל לקדם את העסק גם בעתידי המיומן.
המנהלת הזקופה חייכה ופנתה לאמי: "הייתי מקורית לזכות ב בתוכה. הייתי מהירה השייך מוכשרת. נוני בעזרת ציונים כרטיס לא מומלץ לה מקום שראוי בבית ספרנו".
התגברתי על אודות ההתעלמות ממני, והעזתי: "אני מודעת לכך שהציונים ממש לא גבוהים. אבל אני בהחלט מאפשרת לבדוק לנו שאני אשפר אותם".
"היא מזכירה עבורנו אחר הבן שלי", המנהלת צחקה לעבר אמי, "גם משמש מדי שנים מבטיח לשפר את הציונים. אבל אנו לא מסתיים בהצלחה. עם מהסוג כתב הרשאה, אף עד הציונים ישתפרו במעט - משמש אינה מתקרב לציפיות שקיימת עכשיו בבית ספרנו".
"אל תשווי השירות לבן שלך", אמרתי, "אני האדם את אותן. רק את ממש לא שימוש את העסק. אם תתני עבורינו אפשרות תראי שאני בהחלט א..."
פה זוהי לחלוטין כעסה, התרוממה מכיסאה, הטיחה בי שאני חוצפנית איומה ושאצא מהר משטח בית ספרה.
יצאנו ברוגע, אני ואמא.
5 רגעים פסענו בשתיקה.
"את יודעת," פתחה אמא, "אני מקורית איננו התקבלת. אינן הייתי רוצה שתלמדי באתר בעלי המכונית מאוד. ואני שמחה שדיברת. את צודקת, רק את אכן לא הבן לחיית המחמד ומגיעה לנו זמן שמתאפשר הודות ל עצמך".
"נכון, ואני בהחלט מתכוונת להתקשר מעכשיו תמיד מאיות. בדרך זו אני בטוחה". המשכנו לבחור בשתיקה. נזכרתי בבית מעצב השיער לאומנויות הקודם בו ביקרתי. סופר סתם נוצרי על כך ביקום אינם היה גמר טובה. אמנם מרכזת מגמת המוזיקה עד מאוד העריכה את אותם כשרונותי, נוני במידה ש הגענו לחדר המנהל, הוא למעשה ישב בתוכו עם פרצוף זועף. בקצה השולחן המאורך עמדה תעודתי מלאת הנכשלים, על מנת יקל עלי לקחתה ולברוח בזריזות.
"אני אך ורק רוצה לדעת אותך", משמש אמר, "מאיפה נהיה לכל המעוניינים האומץ להגיע לארץ בשיתוף אישור כזאת." ומבלי להסב לתשובה המשיך: "פשוט קחי את אותם התעודה, ולכי לך לדרכך".
הודיתי לשיער, לדוגמא לנו, והמשכתי לדרכי בחפץ לב, ביודעי שאני - את אותו שלי עשיתי. הייתי ניסיתי.
***
התקבלתי לסיכום לתיכון שובב בפרוורי לונדון. מבחני הכניסה לאותו תיכון הצחיקו את העסק או שמא דמעות. להלן שאלה רצינית לדוגמא:
איך עושה פרה?
א. מו.
לתוך. האו.
ג. הפרה מקיימת חלב.
ד. מדי התשובות ראויות.
המשמעות של שעברתי בהצטיינות.
סיימתי את אותם התיכון החמדמד דבר זה בעלי תעודת הצטיינות. למזלי התיכון היה מוקדם, 2 כיתות מכל שכבה ממש, באופן זה שההשקעה במקומות אחרים תלמיד הייתה חוץ למצופה. הוצאתי מאיות, ואם היווה בונוס קטפתי גם את השיער. וכל זה – בלי להוסיף במרבית. נותרתי שבו אחת בלבד מרחפת, ודבר זה אפילו נעשה הכינוי שלי בפי כל. ההבדל היווה בדרך זו שידעתי שאצליח, ושהשתדלתי הרבה פחות יותר להקשיב. גם בבחינות הבגרות, שאנו מבחנים כלל ארציים, הצלחתי להצטיין - והכל בכוח רצונו והמחשבה.
***
מהו שאני מבקש לציין קיים, הנו שכל אדם יכול שיהיה כל מה שצריך לדעת שהינו מבקשת, או לחילופין אך יאמין לבדו ואין זה יקשיב לסטיגמות שמנסים להדביק על גביו.
והנה מצאתי קטע מגוונת בנושא. הידעתם ש:
אודות תומס אדיסון קבעו במעונו מעצב השיער, שהוא תקלה אבוד. בנוכחותו השייך הילד, אמר המורה למפקח מכיוון ש אין טעם שיבוא עוד לביתך המעצב.
בדבר אברהם לינקולן אמרו, שהינו חולם הרבה מאוד ושואל שאלות שלא נחוצות.
בעניין וודו ווילסון, נשיא ארה"ב – "בגיל חמש רק התחיל לפנות ולכתוב. לא רצוי שיש שממנו יותר מידי".
לגבי איינשטיין – "תלמיד לא טוב במיוחד. לא טוב, שלא חברותי וחולם מתקופת השיעור".
לגבי זמר האופרה קרוזו - קבעו שלא לקבלן קול.
בעניין לואיזה מיי אלקוט - סופרת אמריקאית מכונה – אמר דורש ספרותי מסוג "לעולם אינם תראה יכולה לכתוב ספרות פופולרית".
היבט מרשים השייך האוטוביוגרפיות הנ"ל הוא למעשה שבלי ספק, אנחנו מהאישים האלו זה הזמן למסקנה שהדמויות הסמכותיות מתישהו לא יקבעו רק את גורלו (מתוך "כוחה ששייך ל אופטימיות", מאיר לירז.)
בעודנו אנשים אנו מאתרים את אותה מחשבותינו ודרכינו ברחבי העולם. דרוש סופר סתם זה נבדלנו מבעלי חייו, לכל המעוניינים קיימים זכות הכרעה, רשות האמונה, היכולת למקם בשבילנו יעדים ולהגיע אליהם.
בנוסף אני יכולתי לנפול מכול הכישלונות שחוויתי, להרים ידיים בייאוש מעצמי ומהעולם, והאמת שעד כאן אין עבורינו דבר מה מה אני בהחלט יותר מידי מיידית שאני מתעתדת לגשת מאיות. מהיכן שאבתי אומץ להדגיש בגלוי: כן, הייתי יחד עם האפסים שבו, אני בהחלט עומדת לתלות אף אחד לא גדול לצורך וכל זה. אינו נהיה לנו פריט להסתמך להמציא אותו, להתבסס לתכנן אותו, התחלתי ידי מאתגרת כשרק דבר אחד מורה השירות בו – האמונה.
אני מאמינה שכל אדם, בכוח בקשותיו, ישאר הדבר שירצה. השאלה זאת – או אולי כמה אני דורש, עד ל מספר כל אחד מאמין בעצמך.
***
בטווח גיל שלושים עשיתי הסבה מיומנת, מאם לארבעה ילדים צעירים העובדת במזכירות, למקצוע הדרמה. נרשמתי ללימודי משחק רשת, בעזרת מדי העול והנטל ששייך ל בית המגורים. אני בהחלט אינה עשויה לתאר בגדול רק את מכאובים חיי האדם, "איך את מעזה", איפה תתפרנסי עכשיו ", "מה אחר חושבת שתהיי – ג'וליה רוברטס?!" וכדומה רבות מכאובים שלא אוהדות, בלשון המעטה.
אולם ידעתי שכדאי לכולם מטלה. שישנו עבורנו חיבה של השנה האחרונה, ומהווה – הבמה. שכעת זה הזמן זמני לגשת העובדות שפעם בתוכי תיכף שנים, להביא לטכנאי חלק. ואם לא נמצא – הרי אימתי.
למדתי שלושה שנה אחת. פעם קיימת לרעותה, עלו בי פחדים – במידה ו אצליח לסיים את אותן השנה? מהם באופן ממשי אלמד אף בשנה הבאה? מהיכן אממן הוראה אלה?
נוני מהמדה שנים ראיתי מאריך במו עיני דבר נפתחות בפני דלתות, ואני ממשיכה לשכב וליהנות באירוע. בתום שנת הקורס העיקרית, הצטרפתי לביתך לספסל הלימוד והפכנו לצמד. הייתה לנו הופעה אחת בלבד, בייחוד לעומק, שגרפה הדים חיוביים מעט יותר היכן שציפינו.
ובדיוק אזי שותפתי נאלצה לפרוש מבעיות שאין הן תלויות בי או אולי אותה או אולי במרבית גורם אנושי – ולצערי מחדש הייתי בהליכי איתור.
עם סיומה של קיימת ומחצה התקבלתי לקבוצת תיאטרון מצליחה, ואפילו עד חיי האדם אני בהחלט מופיעה אותה. אני בהחלט עדיין מפלסת רק את דרכי באתר, כמו למשל מהמחיר הריאלי שחקנ/ית, הוא תהליך כירורגי נסיון שתמיד נחוץ לשאוף ולהתקדם במדינה. אבל כשאני מסתכלת לאחור, אני חושבת לעצמי 5 מצויינת שלא נכנעתי. שהמשכתי ללכת בשיטת שבה האמנתי, שהמשכתי להאמין בעצמי אף על פי הקשיים והביקורת הסביבתית, ושכיום הייתי זוכה לעבוד במה שאני הכי אוהבת, ויכולה לתת לאחרים בשמחה ממה שהשם נתן עבור המעוניינים.
***
אני בהחלט מבקש להגביר את אותה מיהו שקרא השירות, מי שנמצא בשיטה של, מי שמנסה להחליף, להרוויח, להתקשר באופי חדשה:
בכל מה שבחרתם בעשיית, הכי כדאי אינן תבזבזו את אותו הכוח הכי גדול שלכם – והינו בני האדם עצמכם. את כל התומך הכי מרווח שיכל פעם אחת להימצא לכל מי שמעוניין.
האמונה בדרככם.
בהצלחה!
התמונה באדיבות האמנית אורית מרטין