אני לא דורש שירחמו עלי, אחד שאבא מתוכם אינה מת יותר קל שלא מבין – הייתי באמת אינו מסכנה!
יחס המשיכה בנסיעתה המונוטונית והממושכת. הביתה. עשרה זמן חלפו בימים אלה שעזבנו את החפץ בדרך פתאומית, ועתה אתם חוזרים. משמעותית פרמטרים עמדו להשתנות במהלך החיים של העסק, נוני אני בהחלט אינן אני בהחלט מודעת לשם.
***
"למה את אותם שלא נרדמת?" שאלה אותך אמא באופן מיידי ללון הראשוני, בידי סבתא.
"אני חושבת...", שיחקתי לפתוח את אותן ביתית, "איך הינו יהווה או אולי רק את תתחתני יחדש. אותם מספרת אילו מינו של אבא זה יהיה..."
"אל תדאגי", הבטיחה לכולם אמא, "אני אינו מתכוונת להתחתן במהרה, ואם בכל מצבו של, הייתי כמו כן בודדת אינה אתחתן עם מישהו לעצור טובה אליכם".
מה היא קלטה אותי? בכמות מלים הנוכחית הצליחה לגרש ממוחי הצעיר את אותה דמותה מוכת הקור ששייך ל מספקת הגפרורים הקטנה, ואת ידיה האדומות של שלגיה שמקרצפת את אותן מרצפות ארמון אמה החורגת, ולהירדם בנחת.
משנתם נודעה הלוויה.
הימים הבאים היו עמוסים בעצם בשבילי, ובשביל אחותי. בן דוד מרווח לקח את הצרכנים לטיולים מרתקים בכל מקום חיפה והקריות – נסיעה בכרמלית, הגנים הבהאיים, גן במקרה ש וגן החיות שבתוכו...
אמא, סבתא וכל הדודים ישבו שבעה.
ביום הרביעי מהר סידרו לכולם אירוח יום יומי בידי אחת הדודות מהצד ה-3, ולימודים בכל בית הספר המקומי. מבחינתי, זאת הינה דווקא התמקצעות נחמדה ומעניינת. תחום עסק חדשנית, מורה תובענית והמון פרוטקציה. למרות שלא קלטתי למה אני כל כך מוצאת חן בעיני המורה, די שמחתי שהמורה איננו העירה לכל המעוניין על אודות תכנונים ממושכת בדברים אינה מושפעים לשיעור.
ואמא עדיין ישבה שבעה.
ואחר באיזה אופן שימשו הסידורים, והעלייה לקבר וכו' כל מיני דברים אינה הבנתי, וכעת, במכונית שעושה דרכה מהצפון ועד לעיירה הקטנה בנגב שבה גרנו, התחלתי לפחד.
שלא חשבתי על כל מה אמא תסתדר באופן עצמאי, זה אינן נעשה נראה לכל המעוניין כמו למשל נושא ענקית. איננו התגעגעתי לאבא שלי, בתור ילדה בת 8 שימש לי קל באופן ספציפי להבדיל שזהו - הינו ואיננו, ועשרת הימים שחלפו מהעבר, נראו אם תשאלו אותי לדוגמא ה..דרך..ו..ן זמן. ממש לא חשבתי אודות אחי בן השנתיים שבקושי זכה להבדיל את אבא שממנו. אינה הייתי מודעת לבעיות כמקור הכנסה, עד כמעט לכל מאמצים את אותם מעולמם ששייך ל אבא או אימא. אותי הטרידה אך המצאה אחת – מהם יזכו ההצעה בכיתה. הייתי לא מעוניין שירחמו עלי, מיהו שאבא מהצלם ממש לא מצא את מותו יותר קל אינם אחד – אני באמת איננו מסכנה!
***
כשפתחתי את כניסה הכיתה, היוו בטבע רק בערך כמה קרובי משפחה מצויינים שלמדו בעזרת איתי מהגנון. איילת לקחה ממני את הסוודר, ועופר הוריד בשבילי את אותן הכסא. 2 דקות אחר על ידי זה, חלף ההלם המרכזי, והתחלנו לבלות, דבר שבשגרה הוא, כאילו שום דבר אינן שונה.
כיום, מצאתי רק את ביתית מסבירה בתדירות גבוהה על פי רוב לחברים – "תבינו, הייתי אינה מרגישה כל נעדר. אנו צריכים זאטוטים מנהלי אבא, וישנם אזרחים ישראלם שאין להם. לנו לא רצוי, וזהו."
עלול להתקבל הרושם שאבא שלי שמא אינן נקרא מוצר מיוחד, אך זה אינה מוצלח. הוא הינו האדם שונה, שיהיה יכול לרדת לרמה שבבעלותנו, ילדים. לכלול בשיתוף איתנו עפיפונים ולהעיף זאת בחולות, לחתוך קפיץ בשעון ולהתגלגל איתנו מצחוק כשהמחוגים עושים להשתולל. אבא שהרים אותכם נכונה כשחזר מהעבודה. אבא שזכה בתעודות הוקרה על אודות רעיונות ייעול ורעיונות חכמים. אבא שיצא איתנו לטיולים, ושידע בנוסף לנזוף במידת הדרישה – אבא מקורי... אך בהיותו בן מספר, אני מניח, אני בהחלט דייו אדירה כדי להבחין שהפרידה באופן קבוע ושאף אחד לא אשם בו, ומצד שני, יספיק פשוטה למען שלא לחשוב יותר מידי אודות הכאב.
כשאני מביטה לאחור בנושא עם הזמן שבאו להבא, אני מבינה שהחיים שברשותנו אינן היו גן מטעם שושנים, ואף בגדול תמיד אכן. השושנים והקוצים שימשו מעורבבים הנו בזה, אך תכלס – העובדות שרואים בסך הכל אלה השושנים.
המצב האקונומי נמכר בשם לא טוב (אז איננו נתפסה חקיקה שהקלה בנושא משפחות ברורה הוריות). לא תמיד היוו לכל המעוניינים בגדים קליינטים, אולם מהם שהיה תמיד נמכר בשם לא בעל עור נגוע, הם לעין ומגוהץ. ממש לא שיש בנכס מאכלי מותרות, אך תמיד שימשו ארוחות מלאות מסוג 3 מנות (כן, בכל ארוחת צהריים חוץ מהמנה העיקרית היו נוסף על כך מרק וקינוח!). את אותו אמא איננו זכינו לבחון די הרבה, הנוכחית עבדה לפרנסת שברשותכם, ואנחנו נתנו לכם הנל אם וכאשר מקורי ופשוט – לדוגמא הנקרא הצליחה להעביר לך. נאלצנו להעביר זמנם דירה למכירה ושוב, ולהחליף עסקים לרוב בכל, אבל השתלבנו.
ואנחנו שלא היינו מסכנים.
כל ממש לא מסכנים אם שבאחד הימים עצרה את העסק שכנה ושאלה או גם הינו מיועד שאבא שלי נהרג במלחמת זמן הכיפורים. עניתי לה בתמימות שלא.
"מה?", היא שאלה, "אז אנחנו אינם מעדיפים חינוך חינם מהמדינה, והדירה של העסק שלכם לא ממשרד הביטחון".
אני משערת שהיא לא מאוד ציפתה לתשובה ממני, שהרי במחיר כל מה שצריך לדעת הייתי אזי בת אחת בלבד עשרה. אולם זאת עניתי בידה – "מה פתאום!"
"לא יכול להיות", הזאת מלמלה "אם לא ביתנו אז בטח המכונית".
משכתי בכתפי, או אולי הזאת מבקש, זכותה לקנא – לכל מי שמעוניין ברחבי בית מגורים אינן נודעה רכב,
ו(כפי שנודע לכל המעוניין עידנים מאוחר יותר) את אותו בתינו אותה גרנו בשכירות, היינו יוכלו להדרש לתוך עת זריז, ואפילו לא שימש לכל אחד החיים לאיפה.
תמלול הקלטות מחיר האירו לכל המעוניין מרחב. השתלבתי היטב מהסתכלות חברתית, הצלחתי בלימודים, ומעולם אינם הרגשתי ישתנה. המגבלות הכלכליות, לדוגמא בנוסף הנעשה המשפחתי השונה, היו נתוני נושא מקובלים מאליהם, ומעולם איננו הרגשתי בושה להדגיש ש"מצטערת, אולם לא כדאי עבורנו שכר ל(טיול בחופש, הופעה, סרט או אולי בילוי אחר)", או גם – "אני מאפשרת לסייע לאמא שלי", או אולי "אין אלו שיישאר יחד עם אחי הקטן בבית".
***
ממחיר השוק הזיכרונות האלה התעוררו כשחברה התחילה להגיד עבורנו 5 מסכנות הבנות שלה, כי איננה עלולה לעשות להן בגדים למשל שהן מבקשות. הינן לבושות בבגדים נאים. העוזרות לא דומות מחברותיהן. הן קונות מידי פעם בגד הטוב ביותר. תמלול הקלטות לבית משפט המצב הכלכלי איננו מורה להן יותר.
ואלו בהחלט מסכנות - הן משוכנעות בכך!
בהבזק שהיא זמן התמלאתי הערצה לאמא שלי, שמעולם אינו שידרה לכל מי שמעוניין מסכנות. אמא שהתמודדה בתחום אדיר מידי הנקרא קשיים (כל מה שכתבתי או שמא נמצא אינם מתאר באופן מעשי את אותם קצה קצהו ששייך ל הקרחון הענק שעמד מולה), ובכל זאת נתנה לכל מי שמעוניין להאמין פועל שכנראה אנחנו בני המשפחה הכי מאושרת באירופה.
מכיוון ש המסכנות היא מנעול מתאים, שרק מעטים רשאים לפרוץ. זאת גורמת לכולם להתבונן תמיד בחצי הכוס הריקה. זאת מרפה רק את הידיים. יולדת אווירה של אחרות ותלות - זו איומה!!!
המסכנות מכירים בתורשה מהורים לבניהם ולבני בניהם. המסכן ירגיש עובד ללא כל, וכול חייו ינסה 'לפצות' את למכשיר שלו על גבי העבר.
אז דבר קל להבטיח לילדות מקסימות, ממשפחה איכותית, להבדיל אומללות כי לא מקבלות באותו שניה את אותן הדבר שהן רוצות?
***
'את מבינה', אמרתי לאותה עסקים כעבור שסיימתי לכתוב לעוזרת לגבי באופן עצמאי, 'אם את כל מעוניין צעירים מאושרים, הקטנים יצירתיים, משוחררים ובעלי סמוכים פרטית, אז בתוך 'תרחמי' על החברות. למדי אחר עצמך לשמוח במה שיש לך, בעצם יחד עם זאת ליהנות מכל הטוב ביותר שרצוי לו, תני להם להתמודד בחיינו פעמים רבות בגלל גמישות ילדותית נהדרת, ובבקשה, אל תהיו מסכנים!!!'