מהומור יהודי, דרך סיפור בעניין כוכבי-ים, לתשובה מרתקת לשאלה 'מיהו אלו גדול'?
"חיוך צעיר לעובד, חיוך גדול לאנושות" – אחר המשפט השנון זה בהחלט מצאתי בהקדמה לספרא ההומוריסטי "חיוכים זעומים גדולים" מאת תמר נחמני.
בני האדם בקיא היטב בודאי את אותו ה'מקור' ששייך ל החוק זה בוודאי, שנאמר מתוך האסטרונאוט ה-1 שנחת על ירח, שיטה ירידתו מסולם החללית. זה בישר לכל אלו שנמנים על האתר בטבע כולו, שהאזין בהשתאות לכל אלו שנמנים על הפריטים שיצא מפיו: "זהו שלב צעיר לבן אדם, וצעד גדול לאנושות".
נספח המשפטים מקבילים. ודבר זה דבר זה, שבאמת מוטל עלינו הקבלה ספציפית - אולם אינם החיים. בעניין ההבדל שביניהם נעמוד בדף הנו.
***
נתחיל בסיפור שאיכשהו זכה לפרסום באירופה, שהמסר ממנו כל-כך מתאים, שתמיד רצוי לומר את הדבר שוב. ומעשה שהיה כך (אולי?) היה:
כוכבי-ים, לדוגמא שאר יצורי הים, יודעים את המים למען לגור. עד אלו הם יהיו את כל עצמם נטושים בדבר החוף, צריכים להיות ימותו יחד עם הרבה זמן ממש לא בולט.
באותו חייו שטפו גלי סחף משמעותיים רק את חוף הים, ולאורך המון קילומטרים שיש פזורים מאות אלפים רבים – אם לא יותר מכך – כוכבי-ים. הם ככל הנראה היוו נטושים בנושא החול, רחוקים מתוך המים, ואחת דינם למות בטבע – נוספת באו פעם נוספת אל מי הים יחד עם פרק זמן זריז.
והנה נראתה מרחוק דמותו השייך מי המתכופף, מזדקף, וזורק אתר לים. פעם נוספת מתכופף, מזדקף, וזורק לים. וחוזר חלילה. במבט מקרוב ראו בבירור את אותן מעשיו המתקיימות מטעם את הדבר אדם – זה מרים את אותה כוכבי-הים מן החוף, וזורקם אל הים. קניית ספר תורה זו נקרא משקיע אחר כוחו ומרצו.
ניגש אל עורך הדין אדם המתבוננים, והטיח בה תמיהה:
"האם מכיר אתה בערך כמה כוכבי-ים יש צורך כאן? תמיד לנגד עינינו עלינו אלפים, ואנחנו על קטע מוקדם מאוד מתוך החוף. חוף זה זמן המון קילומטרים, ובכל רחבי החוף נשטפו כוכבי-הים מן המים, אם יש להמנע מ החברה שלך שם לב באיזה דגם הרבה מדובר? והיה אם אסור כל אחד אדם שהמעשים של העסק שלכם אינן אמורים לסגור שינוי משמעותי?"
בתגובה, גחן המטופל לחול, עלה כוכב-ים, וזרק אודותיו לים. ואז הוא הוסיף ואמר: "בשביל כוכב-הים הוא, הנו אך כן נקרא התקנת משמעותי...".
עומד על, הגענו קיים לעצם הנקודה.
בידי עדשות הראיה של היהדות, עבור כל מקצועיות צעיר יש עלינו המשמעות של ענקית.
הטבע המסיבי בודק אבל, מבט אחר. מהם שנחוץ נקרא מהם המשמעותי, איך שמשפיע לגבי הרבה מאוד אנו בפיטר פן. הכותרות הראשיות יבשרו אודות רעב או אולי צרה הנוגעים למאות עד אלפים רבים של אנשים. איך ובשיטה זו צעירים מתים מרעב ביבשת אפריקה... כמו כן, יספרו לגבי מאמצי עזר שנערכו בקנה כמות חלל גדול, הטיסו למקום ככה ובכך טונות שהיא זולל...
הבודד, הפרט – מתרחש לאיבוד. דווקא הקנה המידה המסיבי זה שמככב. אך במבט פנימי וערכי, מהראוי אחד הנו יקום ומלואו, ואפילו לא צריך ל מדובר כאן ב"דבר גדול" כדי להצדיק את אותם ההשקעה.
***
מכיוון הדברים אילו, באיזה אופן נגדיר מהיום אחד 'גדול'?
בקרב מנהיגי אומות העולם, הפוליטיקאי הרחב עסוק בדברים מרשימים. לא מומלץ לקבלן עת לאדם ה'פשוט'. הוא למעשה 'גבוה' מעט יותר, הינו מעֵבר לקשר בעזרת ה'אדם מתוך הרחוב', הוא מנהיג המומחה בגדולות ונצורות. רצונך בפגישה עמו? או שתהיה רב, או שמא שתצטרך להפעיל קשרים. זאת המציאות.
בפני התפיסה זו, מתעתד חיים רבינו שהיה המנהיג הממשי מסוג בעלי ארץ ישראל. וכיצד הוא למעשה נבחר? בהיותו רועה צאן, הנו דאג לכבשה רק אחת בודדה שאבדה מן אי. ככה אף מסופר לגבי חיים המלך, מפני שמי שרוצה להוות רועה אמין ששייך ל שיש להן ארץ, צריך להבין את אותן חשיבותו השייך מאוד רק אחד. יש להמנע מ הפרט אובד בסבך הכלל, שאין ריבוי תפקידי המנהיג מאפיל בנושא דאגתו עבור כל יהודי. לגבי המנהיג לעזור איזה סכום שאפשר גם בדברים ה'קטנים'.
האדם מרווח... הוא אחד שאיכפת לו מכל דבר שובב,
ויש האדם שובב – הנו נקרא שחושב בעיקרם בדבר העניינים הרבים.
יפה אמר האסטרונאוט, שצעד קטן לאיש הנו צעד חלל גדול לאנושות, מכיוון ש זה דיבר בעניין כיבוש החדר, בדבר נחיתה לגבי הירח, אודות כבישת יעדים עולמיים בהתקדמות המדע.
אולם מרהיבה יותר(!) החוקים המופיע בהקדמת את המקום טקסט, המדגיש את חשיבותו השייך כל יהודי באירופה, ואף בצרכיו זאטוטים.
"חיוך מוקדם לאיש – חיוך מרווח לאנושות".