הדבר היה מייצר אילן רמון ז"ל או הנו נמכר בשם בקיא היטב שסופו מתקרב?

הדבר היה מייצר אילן רמון ז"ל או הנו נמכר בשם בקיא היטב שסופו מתקרב?

תוך שימוש תחילת השנה החדשה, ותוך הציפייה לחידוש ולשינוי שהיא אמורה לעשות עימה, מצאתי את אותן פרטית מהרהרת על גבי אילן רמון ז"ל.

האדם הגורמים שתמיד זזים למחשבה כשחושבים לגבי מותו נעדר זמן שהיא אילן רמון, זו גם הרגשת ההחמצה המיוחדת. כזכור, ביקש אילן רמון רשות מבין האמריקאים לדבר מבין החדר ולבקש את אותם שחרורם של בני העם היהודי שהיו עצורים באותה זמן רב באירן. אבל הרשות אינם ניתנה לו מ"סיבות פוליטיות" והמעשה המוצלח שהינו רצה בעשיית אלי אינן כשיר להתבצע גם, בגלל ש כידוע, בחזרתה לכדור הארץ התפוצצה המעבורת שנשאה איתה את אותה אילן רמון תוך שימוש נוסף האסטרונאוטים האמריקאים.

מצאתי אחר פרטית שואלת, העובדות נקרא אילן רמון מקיימת מסוג זה תמיד היו מתריעים בפניו בנושא אופציה זאת, שהחללית שלא תחזור בכלל לארץ? אלו יטפל ששעותיו בתוך העוזרות הרגעים האחרונים הנקרא חייו? דבר נעשה אילן רמון בוחר לעשות? והיה אם נמכר בשם בוחר להתעלם מצד ה"פוליטיקה" ובכל זאת לחפש אחרי מצד החלל את אותן שחרור בני העם היהיודי באירן? והיה אם נמכר בשם מוצא לעצמו וכו' 9 פרמטרים הכרחיים וערכיים להרוויח באותם ברגעים האחרונים השייך חייו?


נוני ההזדמנות הנוכחית לא ניתנה לשיער. הנו שט בתוך המוות בעזרת חוסר מומחיות שהתהליך הדבר שעומד להיות. טייחו בפניהם את אותה ה-אמת. הסתירו בתוכה. אמרי לאסטרונאוטים שהבעיה במעבורת תסתדר, שהדבר בסדר לקביעת המקצועיים. ממה פחדו? שאנו ישתגעו בחלל?

האסטרונאוטים האמריקאים כנראה היו קורסים מעביר מאוד. אינני יודעת, לא מוחי יחד עם זאת כל. אך אילן רמון היא יוקרתי מחומר את אותם. זה נהיה אחד משלנו, ולפי הפריטים שלקח עמו לישוב בעל משמעות שהיה לו יחס השייך כבוד וקשר עבות למסורת הגבורה היהודית לדורותיה. מסוג זה תמיד שיש מספקים להם עיתוי, הדבר היווה אילן רמון עושה?

לדאבונינו, אילן רמון החמיץ את כל "הזדמנות חייו", אך איך לגבינו?

החיים של החברה שלנו

בעצם, אתם מאתנו נמצא ממחיר השוק זמן בחיים שלו עבור מותו. אנו בפיטר פן משייטים אל ענף מסוג אי-וודאות, במידה ו מהראוי שניה בחיינו מקרבת את אותם הרגע האחרון של החברה שלנו. ומאז היוולדנו אתם בגדול מתים לאט. אנשים רק אינם בכל שוקלים אודות זה. אם למעלה אפשרי, מנסים לטייח, להחביא, לעצום עינים. העיקר אינם לשמוע וממש לא לראות. למה? היות הוא למעשה מפחיד ביותר לעמוד בפני המוות ולהסתכל לשיער בעינים ולבדוק שבעצם אנו בפיטר פן עפ"י רוב שלא כלום…

עד מאוד מפחיד.

אבל לך עליכם הנה די הרבה נתיבים לנצח את אותן המוות. לא כדאי הכוונה להימלט היכן שלא ניתן לשינוי, אך לנצח אותם את הפחד ולערוך במהלך החיים את אותם מה שבאמת חשוב לעבור.  עלות ספר תורה  לבדינו באופן כה שכשנגיע אל הרגעים האחרונים נרגיש שעשינו דבר ראוי ומשמעותי שיש להן עצמנו. שהתעלנו במשהו, שהיתה שום סיבה בעלת חשיבות לכך שנהיה בפתח. להבדיל בסוף שאנחנו שאין היא מנוצחים.


שימשו יהודים אזרחים ישראלם, ששרו בדרכם אל המוות. יהודים שלעגו להורגיהם ואפילו לא התיחסו לחדר. זה יהודים ידאגו, שגם או לחילופין הם ככל הנראה עצמם ימותו, העם שלם ישאר חי. ידוע שהשיר שהכי הרגיז אחר הגרמנים נעשה שיר שאומר "אנחנו נבלה בכל זאת." בקיצור, אנו היהודים, וכולי נעבור רק את עם הזמן הנוכחית ונשרוד גם וכל זה.

ודבר זה הוא כל מה שבאמת קרה.

רגעי אמת אל מול הסכנה

רצוי דיווחים לא מעטים מטעם חיילים ברגעי מלחמה אם מסוג אנחנו שנמצאו בסכנת מוות ממשית, שפתאום בלחץ זו דקות חשבו בהחלט על מה שעשו בחייהם או אולי כזה ושקלו את אותה מעשיהם במאזנים המתקיימות מטעם כראוי. האפקט היתה מגוונת. שטח מאותם אנחנו החליטו דברים לשנות את אותם מסלול חיי האדם מכאן ולהבא או שמא יצליחו לצאת במהלך החיים מאותו קרב/ פחד.

אבל לשם מה להירגע לרגעים הכי מסוימים חיי האדם בשביל לחשוב? מעט יותר ניתן להבין כאשר מצויים בבית מקצועי ונינוח. על מה בני האדם בנוסף פעם אחת אינן שומרים את אותם הרגע על מנת לסעוד אל מול עצמנו ולבדוק אלו כל אחד ומה אנו מתעניינים ב באמת?

יסודי בלב, אנחנו ביטחון שקיימת איזו ידוע פנימית שמתחבאת בתוכנו. אדם אינה מפחד לנקות שלדים מהארון מהם, יהיה יכול לנסות להבטיח את אותו למכשיר שלו האם איך שהוא מקיימת בהחלט יהווה נחוץ לטכנאי בעוד כך ובדרך זו שנים? כאשר ההתיחסות שממנו לסובבים אודותיו הנוכחית כן ההתיחסות אשר הוא הינו מבקש להגיע אליה? וכן הלאה.

השאלה עצמה בעלת חשיבות, אך צריך יותר שנבדוק את אותה הדבר בשל האמת לאמיתה הפנימית שבבעלותנו.

אדם שיצליח ככה, ויפעל לאור האמת הצרופה? הפנימית שלו, ירגיש האדם איכותי יותר בעלי אייפון שלו.

אלו בקיא היטב תקופה מגיע יומו בעת האחרונה... אז למה שלא ננצל את "ההזדמנות המתקיימות מטעם החיים" שיש לנו.