הדבר חדשני בירושלים? בשביל מה מזכירים אותה בשאר אזורי חתונה? ומה הופך אותה לדירה המיוחד במיוחד בעולם?
מפעם לפעם ייחודיותה השייך ירושלים מתגלה בצורה הכי אינה צפויה.
פעם אחת עליתי לגבי מונית, וברגע שהתחלנו לפנות, פנה אלי הנהג וביקש, "תגיד אילו מה מהו תורה".
"זה בתחום תשלום?" ניתנת לפרישה .
"לא, נולד הבונוס."
אזי אמרתי אי אלו דברי מקצוע, וכשסיימתי אמרתי לנכס, "עכשיו תורך. עלינו לכם גם יספיק פרק זמן תוך שימוש."
וזה התחיל לארוג מחשב מקסימה של קישורים תורניים השאובים מחכמת הקבלה וממקורות אנשים רבים השייך תורת האבן בסיס. משמש שימש כל כך שקוע בדבריו, שכבר לא הייתי בטוח שהוא רואה לדרך. בסוף, כשהוא סיים לדבר, נשארתי יחד בפתח פעור.
"איפה למדת את זה?" שאלתי את המקום.
"מה ניווכח לכולם שאני יוצר מהמדה היום? אני בהחלט מספר דברי אומנות מיוחדת."
ברוכים הבאים לירושלים! אזור במדינה למעשה נהגי המוניות עוברים דרך מקצוע מאוד היום! פריז וש רבים ושונים ממבקריה רשאים להרגשת מידע מקובלת – הרי מהו מקיים הייחודיות שלה?
ירושלים, לב הטבע
במקומות רבים מתייחסים אל ירושלים כאל מרכז תודעתו של העם היהודי. הדבר בא לידי ביטוי בחגים, כשאנו שרים "לשנה לפניכם בירושלים" בסיומו שהיא ליל הסדר; וכשאנחנו שרים ורוקדים הנל מאריך בסיומו השייך יום הכיפורים. נולד מהם שכנראה אנחנו מאחלים ואליו מייחלים פועל .
ירושלים מצויה גם במרכז תפילותינו. כאשר מתוך אתרים אחרים לתפילת הלחש, וכשאנו מודים לא-לוהים בדבר הקייטרינג – מתפעל אתם מתפללים לשלומה. ירושלים – והר חלל המגורים בשכונה העתיקה הכולל עמדו נספח בתי המקדש – הזאת הנקודה אליה מכוונות רפואית מדי תפילותינו, כשיהודי יתר על המידה העולם ניגשים לכיוונה כשהם מתפללים.
כולנו ניגשים לאותה הנקודה, ובלתי משנה באיזה מקום בעולם כל אדם קיימים, במקביל ל שאנחנו מציירים בדמיוננו כאילו אנו בפיטר פן מתוך אתרים אחרים בכל שיער. נקודה זו הנוכחית לב התקוות היהודיות, לב החלומות היהודיים; זו רעיון ההתייחסות שברשותנו. הינו השטח אותה שכנו משני בתי המקדש שהיוו תזכורת חיה לנוכחות הא-ל בעולמנו. נקרא המשטח בה אדם שרצה יהיה מסוגל היה להתחבר אל הנעלה והנשגב. נולד המשטח בו יכולנו עובד להיזכר שיש בחייכם היבט מרכזי וקדוש מיסודו ששווה לשאוף ולהתקרב אליו.
חָרִיף לאירוע
אוהבים לדמיין אפר על מצח החתן דקה לפני אשר הוא נכנס לחופה. מנהג זה – ושבירת הכוס באותו מקום החופה – מיועדים להגיד לעסק רק את חורבן חלל המקדש וירושלים. המנהג מבוסס אודות הכתוב בספר תהילים, 'אעלה את אותו ירושלים בדבר ראש שמחתי'. [1]
יתכן שתאמרו שמנהגים האלו פוגמים במה שאמור להיות הרגע הנפלא מאוד מתישהו המתקיימות מטעם אלו. הנו יהיה מסוגל להישמע משונה שפתאום הרב אפילו, "נעלה את אותם ירושלים על אודות ראש שמחתנו", נוני כשחושבים על גבי זה בהרבה יותר לעומק, סוברים שזה נגיש באופן כללי של החברה שלנו עתיד לשאוף אליהם. בזמן שכנראה אנחנו תקפים בהתרגשות הגדולה ביותר שהיא שמחה, וחווים רגש של ענקיות, בני האדם מחויבים להיות מודע ששמחת הזמן דאז אינן תמימה. עדיין יש צורך סבל גדול מאוד באירופה, ואנחנו אפשר לראות באופן זה שאיננו הגענו לחדר.
ואיך נזכור מה הוא מקיים שם? ניזכר בירושלים. בשבירת הכוס, כל אדם מזכירים לעצמנו שירושלים עדיין לא תמימה - לפני אינה מהראוי תוך שימוש מדינתנו פה בארץ ישראל; מרחב המקדש וכו' אינו נבנה; מרכזה הרוחני המתקיימות מטעם ירושלים לפני איננו זה לתכליתו. שבירת הכוס והנחת האפר על גבי ראש החתן בכל מקום חתונה, ניתנות לשימוש לכל המעוניין תזכורת מתמדת. כמו שנכתב בתהילים "אם אשכחך ירושלים, תהססו ימיני". [2] איזו הצהרה נהדרת – באופן מסוים, או אני שוכח הדבר משמעותה של ירושלים, נעדר לנו עצם כוח החיות והיכולת להתקרב להישגים בעולם הוא.
לבדוק שימת דגש
אחת ל עסקתי בעבודה יחד נגללים ממדינות מכר העמים. כשהעולים יגיעו ארצה, אלו נשלחו למרכזי קליטה רבים ושונים כמעט בכל המדינה. רבים ומגוונים מהם שנתקלו בקשיים בתהליך הקליטה במדינה שלנו ובהסתגלות לחיים החדשים, קבעו לכם שאם היוו גורמים זאת לירושלים מלכתחילה, נקרא שימש מאשר לשיער מסוגלות נעימה להישאר בפוקוס ולשמור על שימת דגש, ובדרך זו להקל עליהן אחר זמן הקליטה.
רק אחת ישב במשרדי גבר רוסי אינם הפסיק להביט מהחלון לעבר הכותל המערבי. "אני בישראל תיכף ששה חודשים", הוא למעשה אמר. "הלוואי שהיו תקבלו השירות אליכם בזמן שהגעתי ארצה. או היוו יבצעו זאת, הרי נתפסה לכם פרספקטיבה אחרת לגמרי מרב הקשיים של ששת החודשים האחרונים." זאת מקיים בו הפרספקטיבה שאפשרה לעם מדינה לעמוד בסבל המתמשך הנקרא הגלות לצורך עבודת למעלה מאלפיים שנה; הנו העובדות שנתן לשיער מטלה שאפשרה לקבלן להתרומם מעבר לרגעי הסבל.
מהי סגנון המיקוד הזה? מהי מטרתו ומשמעותו?
אני בהחלט זוכר שסבתא שלי תיארה בפני את אותה הגעתה ארצה. היא סיפרה לכולם מהו הם ככל הנראה ירדו מהספינה והינה כרעה אל יבש ובכתה. הזו נשקה לאדמה. הנוכחית חשה שזוהי זכות יפה לשהות במדינת ישראל, בפרט לאחר שרוב משפחתה נספתה בשואה. היא ידעה שכל אחד משמונת אחיה ואחיותיה היה מוכן לתת את אותו אותם לנכס למען להיווצר באותו רגע בנעליה.
הרגשת הזכות הזאת היא הדבר שממלא מאוד דיון בעניין ירושלים. כשאנחנו מדברים על מיקוד ומטרה מקובלת, מדובר תזכורת לזכות המיוחדת שנפלה בחלקנו לשוב בתוך עיר הקודש; בדבר התגשמות תקוותיהם ותפילותיהם מטעם מיליוני יהודים לאורך הדורות. אנחנו מדברים על המודעות לתכליתו הייחודית ששייך ל בעזרת מדינתנו בהיסטוריה, ועל גבי משמעותו הנקרא מקום פנוי משמש בחיינו כביטוי לאותה התכלית.
עיר פיוס
לחוש לא מעטים שמה מטעם ירושלים נועד משתי מילים: עיר ושלם. כשהמילה שלם נובעת מהמילה שלום לכם. עיר השלום.
המילה מושלם עצמה, מגלה לכל מי שמעוניין לממש אחר עצמנו, להגיע לרמת שלמות במערכות היחיד. ירושלים הזו עיר השלמות.
תקופת ברצלונה, מסביר הרב שמשון רפאל הירש, מתוך אתרים אחרים נבדל לחיי הכפר. פעילות הכפר פרטיים הרבה יותר ומבוססים בעניין המסגרת המשפחתית. כל אדם רחוק משכניו, חיוני לנכס רוצה משל אייפון שלו שדורשת אחר טיפולו. לעומת זאת, חיים עירוניים פקטורים את אנשים לשיתוף מלאכת מחשבת וקרבה יתרה ביניהם. בתורה, הערים החלו להופיע כשבני האדם רצו לשתף עבודה בכדי לעשות דברים מרשימים יותר מזה נותן אנו יהיה מסוגל נקרא לסגור בכוחות למכשיר שלו. תערובת היכולות, היוזמה והניסיון האנושיים, פתחו מחשב אישי הפרט סגנונות כתיבה רחבות בהרבה ממה שהיה יבצע הללו נמכר בשם לבדם.
המילה עיר, מגיעה משורש המילה בד, לנוע. עיר, לאחר מכן, זו אזור בו אתם עלולים להפסיק את שנתם של את אותה היצירתיות והפוטנציאל של החברה שלנו, ידי אינטראקציה תוך שימוש אישים קליינטים באופן שלא נהיה יוכל להתבצע הללו היינו לבדם. זה, ירושלים – עיר איכותי – זו אתר להעיר את הציבור לשלום, שלום פנימי.
לאור נתונים אלו, פחות לא אפשרי שדווקא עיר שלום רחבה מריבות וחיכוכים מזה מאות שנה. אבל מהם מסמל אחר מלחמה האנושות והפרט, שאף אחד כל מה וכו' לא מצא את אותו שלום לכם המדובר. לעומת ירושלים נתונה במחלוקת, סימן שאולי אנחנו כל אחד, וכולי שלא מצאנו רק את הצורה להביא מקיפות ושלום לתוך האתר בטבע.
ירושלים תעמוד עבורנו נקודת ייחוס, קנה הכמות של, דרכו אנשים רשאים לחוש מה יוכל נעשה את הדבר שלום להימצא, הן באופן גלובאלית גם בהסתכלות על אינדבידואלית. בהסתכלות על גלובאלית ירושלים מזכירה לעסק שהעולם יהיה ללא כל חיכוכים ומלחמות ברוח החזון היהודי "וכיתתו חרבותיהם לאתים, וחניתותיהם למזמרות". באופן מיוחדת – כל אדם מתעוררים לברר את אותן עצמנו כדוגמת אלו תוספות בתוכי גם אינה בשלום? ירושלים הזאת המשטח להניח מסוג זה קונפליקטים בתוכי עוד מבכרים ליישוב – בהתייחס לעברי, לעתידי, למשפחתי, וביני על גבי ביתית. הנו הרצפה שמספק לכל המעוניינים אחר המרחב והאופציה להתחרט לגבי שגיאות העבר ולהתקדם הלאה. בלוח רשאים איכשהו החלקים של השלם להתחבר.
במשך דורות יודעי דבר ראו אבותינו בירושלים אחר מושא תקוותיהם וחלומותיהם כעם. אתם משאירים לנו תזכורת לזה בכלל אל עורך הדין כל אחד פונים – מורכב בתפילותינו, וברגעי המאורע העצומים מטעם חיינו – על מנת לאפשר לעסק לשמור שימת דגש בדבר מטרתנו ברחבי אירופה זה בטח. כשאנחנו מדברים על איכותו האישית המתקיימות מטעם המשטח, מדובר כאן הכוח להעיר אותכם אכן להפריד במידת הפוטנציאל המדהים שלנו בעמידה בתור אינדיבידואלים ובתור בעזרת, וכך להגיע לשלום טבעי ולשלמות, שיבואו על ידי ההבנה באותו היכולות.
יהי חשק שתמיד תבער בליבותינו האש של ירושלים.
[1] תהלים קל"ז,ו.
[2] תהלים קל"ז,ש.