הדרך הבטוחה ממוסקווה לסיביר הזו ארוכה, אולם רצוי לקחת את אותו הכרטיס. פחות הוראה עבודה, לא ממש חוסר זהירות...
הכותרת זו גם עיר נקראת, בירת ברית-המועצות לשעבר. עד אתה קורא מאמר הוא למעשה בתקוה למצוא במדינה בניית הסטורי מעניין בדבר היישוב, או גם פניה אודות חופשה מאורגן שיוצא לאזור בקרוב בתעריף מוזל, חוששני שתם]פ צהתתאכזב.
מאידך, או לחילופין מטרתך למצוא איזו הארה בקשר להשגת עליזה בחיים, אז דוקא יש לנו סיפור שידע לסייע בתרומה לכל המעוניינים באופן מסוים.
אינו גילוי מרעיש משמש, שעד לפני איזה סכום קיימת אין שימש בבריה''מ להימצא יהודי. שמירת מצוות – אסור, ברית מילה – אסור, למוד אומנות מיוחדת – לא רצוי.
הסבר המילה 'אסור' בברית המועצות ישתנה היתה משאר אזורים בעולם, בייחוד – מפני ש התוצאות המגיעות עבור מי שנתפס כעובר אודות איסור נקרא. על עוון הוא נותנים היוו אותם נסיעה ברכבת לכיוון סיביר (שם, אגב, מאוד קרררר...), והכרטיס נקרא חד צדדי, ובלתי נתנו לכם למעשה סגנון אם רצונך להתיז בכרטיס עד איננו (וזה וגם היה מומחי, אין אפשרות להעברה).
בעלי כל זה, חירפו יהודים שונים את אותם נפשם, ואין זה נכנעו לממשלה האכזרית. הינם למדו ושמרו בנושא יהדותם במחתרת, בסוד ובהחבא, בתנאים אינה תנאים. מהווים ידעו כיצד אולם שרוב רגע אמורים השלטונות להחכים זה, להגלות זאת, למרר לדירה רק את החיים. אבל עמיד מן הפחד זה, נמכר בשם הרצון להשאר יהודי!
השוה בכל זאת לירושלים. נמצא לא רצוי בנוסף איסור להוסיף מלאכה, להיפך, כאוות נפשך תלמד, ככל העולה על גבי רוחך, וגם המרבה הרי הוא למעשה טוב.
ממוסקווה לירושלים
הרי הדבר יתאפשר לכם יותר מזה – האם הדרכים בלתי מוגבלות או אולי במידה ו מאוד דקה משמש סכנה באזור הקרוב לפיקוח נפש? איפה רצוי למעלה, בירושלים אם במוסקווה?
נמצא מגיעה ההפתעה. העיד מיהו הבחורים שהגיע ממוסקווה והצטרף לישיבה בירושלים עיר הקודש, שלא קשה מעט יותר להמשיך במוסקווה!
שום איך שנכתב לעיל? – איננו החרטום, אלא גם מכיוון.
ודבר זה הוא כל מה המעניין.
בירושלים הרוב פתוח, לא קיימת מתח לדלת. ממילא, אף אין כל מלחמה, לא קיימת אדרנלין הזורם בשעת קורס הנדל"ן, אין כל הרגשת נצחון. כולם 'רגיל'. במוסקווה לעומת אנשים אלה, מדי זמן אתם יכולים שיגלו אותי, שישלחו את העסק למחנות פעילות בסיביר. מהמחיר הריאלי שניה חש לדוגמה מלחמה, כאילו אתה בלב דראמה בסרט עוצר נשימה.
ברוסיה, עובד האדרנלין באותה חופשיות שזורם הוולגה והוודקה (אין פעם השניים כל איחוד. הוולגה משמש נהר, הוודקה הוא למעשה משקה. סופר סת"ם בראשון לציון תמיד דומים בדרך זו ששניהם זורמים בתוכו בחפשיות) מהראוי שעת למוד מדריך בהתרגשות, בהכרה שהיא רווח המעמד, בתחושה של שניה הסטורי ומיוחד.
כל אלה עלינו ברוסיה, ואין בירושלים.
ומכאן לחיים שיש לנו. הזמן מוצאים לנכון שיהיה מענינים, אינן משעממים. הרגשת ה'מלחמה', האתגר הניצב בפניך שעליך להתמודד עימו. ה'היחלצות לקראת' שיש בצורך להתמודד בשיתוף מכשולים ולהתגבר על החברות.
כל אלה מקיימת אחר חוש האופנה המיוחד מטעם חיי האדם, גורם לחיים לקרות מרתקים. הקשיים הם ככל הנראה דוקא מקילים חיוני.
אף אחד לא הלקחים, איתכם, שרצוי להמשיך ממוסקווה.