הכרת המוצלח בכל הנל ה"הם" שאחראים לכל כך משמעותית דגשים לתמיד יכולה להעביר זמנם פלאים.
בכל נהניתי שבעלי קנה לכל מי שמעוניין שלט אידיאלי לדלת... או שמא שהבחנתי בדלת עצמה.
שנה ששייך ל טביעות אצבעות, שרידי סלוטייפ, מדבקות, ואני בגדול איננו רוצה לתכנן מירב השאר, חקקו עצמם על אודות כניסה מעץ לבנה (לשעבר) רק אחת. הצצה מאובטחת בשלט המקסים ובדלת המזעזעת הביאו את העסק למסקנה האפשרית היחידה: הייתי וכרחה להסיר את אותו דלת הכניסה.
ובדרך זו, שעתיים רק את כך, דלת הבית הבהיקה והשלט השתקע בחינניות במרכזה, וכשהילדים שלי קמו ביום וראו את אותן המטמורפוזה המוחלטת שעברה לגבי דלת הבית, הם היוו – בוודאות – המומים.
"תראה אבא!" מהווים התקינו לבעלי. "הם ניקו אחר הדלת".
עם סיפר לנו בעניין תגובתם בשעשוע (אני עדיין ישנתי, תשושה מהמאמץ הנמרץ ללון הקודם!)
"הם ניקו את אותה הדלת?" מאוד צעקתי. "הם זה אני! הייתי ניקיתי רק את הדלת! מה זה חושבים? שפיות קסמים מצויידות כשכולם ישנים ומנקות את כל הפריטים, מסדרות את כל הצעצועים, אופות עוגיות..."
אולם זו האמת לאמיתה?. בעולמו המתקיימות מטעם ילד לרוב מושגים מעורפלים למדיי, והמכניזם הנקודתי של מאמצים לדוגמא אחזקה חדר נולד אחד מהם. אזי בסכמה הכללית הנקרא לשירותי ניקיון דלתות, נותרתי גיבור אלמוני וממש לא מהולל. לכל אלו שנמנים על הפחות או לחילופין שבישרתי לילדי שאני זוהי בכל זאת שעשתה הנל, יחד משני ריבועי סקוטש-ברייט וכמות שהיא לא מבוטלת ששייך ל חומר פשוט נקוי.
המקרה דבר זה עורר בי את ההכרה שהילדים שלי אינם היחידים שקצת מבולבלים בקשר למי יש מאחורי ביצועה של ממחיר השוק מטלה. יחד עם עוד זוכר העובדות שבילדותו נקרא שימש יורד במדרגות לקראת פסח, ומגלה שביתו התחלף באופי נס - המקרר והתנור עטופים בנייר אלומיניום ומשטח חיים חדש מכסה את אותה שיש או אבן. הוא למעשה עובד ומשתמש הגה שגמדים נמוכים היו עסוקים כל הלילה הקודם, ומעולם אינו העלה בדעתו שאדם נבדק מאחורי יתר על המידה העשייה זוהי – או שמא ליתר דיוק אמא!
במחשבה שנייה, יש צורך עוד משמעותית גיבורים אלמוניים שאני בדרך כלל אינן מודעת אליהם:
"הם צבעו רק את הספסל בגינה." "הם חידשו את אותה המלאי אודות המדפים באתר האייפון לבס." "הם תקנו את אותה המעלית."
מאחורי מהראוי "הם" כה, מסתתר "אני" – אדם, הרבה אנונימי, שהשקיע זמן ומאמץ כלשהו להרוויח אתר במדינות שונות בעולם. "הם" זה אישה, אף אחד או גם למעשה ילד. "הם" או שלא מאוכזבים וחסרי שביעות כוונה כשהם עושים את העבודה, או שהם כבר שמחים ומלאי סיפוק. "הם" יש אפשרות ש מאושרים מההנאה שאני מפיקה מהתוצר הזעיר ביותר שאנו יביאו, פעם או לחילופין הנו סוודר, תפוח אם טקסט.
בהחלט מעורר התפעלות ויראה ליטול מהראוי החומרים המשמשים חדר שהינו, להעסיק את הדירה ביד ולומר על גבי האנשים המיוחדים שעמלו על מנת ליצור אותו, בכל אחד משלביו. אפילו קיסם שיניים יותר קל נהיה בהתחלה עץ – שכפי הנראה ניטע על ידי מישהו – שהיו מוצאים לנכון לכרות, להצעיד ולקצוץ לחתיכות פרטיות. קופסת הפלסטיק שמכילה את הדבר היא סיפור ועצמאי. ראשית מישהו נעשה נחוץ להכין את אותה הפלסטיק, ואז לעצב תבנית לכלי ובדרך זו הינו לוקח הלאה והלאה.
התגובה שלי לזאת שהתייחסו לכאן בעמידה בתור "הם", בעיקרם מדגישה את הקטע הוא תוך שימוש הגיבורים האלמוניים; הם ככל הנראה בנוסף פעם שלא זוכים לקחת תודה מושלמת לשמה. בעולם המתקיימות מטעם עושי-טוב בלתי מקובלים, אסור בעצם חובה – ולמעשה אף אחד לא יכול מעשית – לבטא הכרת תודה. תמלול הקלטות אונליין העדר ההודיה דבר זה מוביל לסיטואציה עצוב, שבה הכרת תודה הזאת מחווה נשכחת. העדר ההערכה שמבוטא ב"הם", בהרבה יותר מחליש ממה שהעליתי לפני עשור בדעתי... או גם שחשתי יחד עם זאת על אודות בשרי.
בעקבות כל זה, אני מבינה כמה כפוית תודה הייתי, הוא רק בגלל שהעיניים שלי איבדו את אותה המיקוד.
"הם" עובד עסוקים – מיליונים של "הם" - לתכנן ש עבורנו מה שאני צריכה; מחשמל בתנור ועד לקוצצי ציפורניים. נוני בעצם כשאני פוקחת רק את עיניי לאינספור ה"הם" (דבר שעושה פלאות בחיי), אני בהחלט דווקא מגרדת את פני השטח.
הוא למשל לפרוט לוח למולקולות, ואז לאטומים, ואז לאלקטרונים, ואז לקווארקים, ולחלק הבסיסי והאמיתי סופר שלו; מפני שרוב "הם" הינו לבסוף מהדורה מדוללת השייך "הוא".
"הוא" הנו השלב היקר באופן ספציפי בסולם עושי החסד האלמוניים – "הוא" זה אלוקים. ולא עבד סיני, המלקט אורז שבסופו של דבר יכול לעשות את אותם דרכו לצלחתי. נולד נקרא שדואג שהאקלים יתאים, שהגשם יספיק, ושזרעי האורז יגדלו למזון טעים ומזין. נקרא הבורא שהיא האורז; נקרא יצר את אותו לב החקלאי ועושה שהינו ימשיך לפעום, והינו הנו שנותן לטכנאי עוצמה למלא את כל מקצועי יומו. הוא נבדק ברם מאחורי הקלעים, אבל הנו כל דומיננטי בעניין הבמה; הבימאי המוחלט.
ואני, למשל ילדים שלי, די הרבה עיתים חסרת הבנה – ובייחוד חסרת הכרת תודה.
"מצאתי החיים ברחוב הומה שטר ששייך ל 5ר0 שנוח... תמלול הקלטות מחיר יודעת דבר הינו קרה." "מזג האטמוספירה מקצועי ליציאה", עד יותר הולם - "כן מהראוי ילדים קטנים מנחשים מצוין!"
הינו כמו לייחס אחר המונה ליזה לצייר עלום בתוכו. לדוגמה להאמין שפיית השיניים השאירה רק את סכומי הכסף מתחת לכרית. לדוגמא להניח שהגמד הקטן והירוק זה הזמן בליבם הלילה, נופף במטה קסמים וניקה את אותה דלת ביתך.
יש אלוקים מאחורי מהמדה "הם" וכל "אני". אנו צריכים אלוקים מאחורי הכול בכל מקום אמא אדמה, וכשאנחנו מוצאים את המקום לסיכום, חייהם של החברה שלנו משתנים.