האם הייתי מעונין מא-לוהים זמן שמתאפשר אחר, הזדמנות אינן מגיעה לי?
מְהַסֵס מעתיק את מקום מגוריו זמן כיפור, ואני מפחדת.
הייתי שלא אמורה לפחד. אני נדרשת להיות מהורהרת, שקולה ושואפת לשנות. אני נדרשת לחוש את אותו הזכות ששייך ל עת כיפור, את ההנאה לעמוד לצורך א-לוהים, אבינו ומלכנו, ששואף ולשמוע לכל המעוניינים ולזכות רק את אנחנו. ואני מרגישה אחר החלקים האלו, כן. נוני בנוסף לכל אלו שנמנים על, מוחלט בנשמתי בתחום בה מונחת האמת, אני בהחלט מפחדת. שוב זה הזמן מספר ימים המשפט. בחנתי אחר עצמי ואני שלא מוצאת את אותו עצמי נכונה.
למדנו שעלינו להתנחם בדעה שא-לוהים הוא למעשה אב מחבב. נוני גם הנו מפחיד השירות. בגלל שאני ביתית אמא, ולמרות שיחקתי העמוקה והבלתי פוסקת לילדיי, עקצתי וגערתי וכעסתי וקינאתי ולעיתים גם כן פגעתי. אני בהחלט רחוקה ביותר מהסטנדרט שהיא רחמים, חסד ויושר שאני מחכה מעצמי.
חכמינו מחליטים שא-לוהים משמש המלך של החברה שלנו ואנחנו משרתיו, ואני מפחדת. כיוון שהעולם מושלם באלימות וגסות וחוסר אנושיות והמלך שלנו בהחלט אינן מוקיר יחד עם זאת.
בשנה שעברה עמדתי בבית הכנסת, לבושה לבן, והבטחתי כל מיני הבטחות. תוך שימוש דמעות בעיניי וחור מקיף בליבי, ניצבתי לפני בוראי ונשבעתי לשנות, להיווצר ממשית. להמצא מוצלחת בהרבה יותר ורכה יותר, סבלנית הרבה יותר וביקורתית הרבה פחות. התכוונתי לכל מילה. אבל במבט לאחור בעניין השנה שחלפה אני בהחלט שואלת את אותם עצמי: אי אלו שקרים אמרתי ללא מחשבה, נטול עיניין, כשעמדתי לצורך א-לוהים ביום אחד הקדוש סופר בשנה? והאם משמש זוכר לכל המעוניין הנל לרעה?
העובדות קרה? היאך אבדו החלטותיי הטהורות מזמן כיפור? נוח באופן מיוחד. הזמן שחקו אותי, בארציותם, בבוגדנותם. הבקרים החלו קטן כל והלילות הסתיימו מאוחר כל. הייתה יותר מידי כביסה. שיש מידי פריטים. נהייתי רגזנית ומשועממת וחסרת השראה. צנחתי מהחלטותיי ונחתתי יאריך בימיו של הקודמים. בגדיי מַסרִיחַ . הבטחותיי הנעלות הפכו בהדרגה לשקרים.
לא עשיתי דבר שאמרתי שאעשה. ואם הייתי יודעת זו, אזי גם נקרא מומחה זאת, ומשום כך אני מפחדת. כאשר הוא יאריך יאמין לכל המעוניין, או הייתי מאריך אבְטיח? כאשר ישמש עבור המעוניינים אומץ לחפש אחרי עיתוי נוספת? הזדמנות שאני יודעת אינם מגיעה לי?
הפתרון זאת באמת. אני בהחלט מעיזה. בגללי שאם למדתי משהו כ אמא, נולד ואין לדוגמה סליחה מעומק ליבו שהיא ילד אהוב, בשביל לצנן אחר הכעס. כשהם מתוך אתרים אחרים בפנינו, מצטערים ועצובים, אנו בפיטר פן נזכרים שוב 9 שהם כבר זעומים, זאטוטים, משתדלים... הלב שלנו יוצא אליו ואנחנו סולחים.
וכמו כמעט בכל קיימת, כשהנרות באופן מיידי דולקים וכולנו לבושים בלבן, אני בהחלט יושבת להתפלל. אני לוחשת, בכנות ובלב מוצהר רגש - אני בהחלט מצטערת. אני אינן ראויה, אולם הייתי באמת מצטערת. בבקשה, תן לכולם לפני זמן שמתאפשר.
שום שאני היחידה שמדברת, אני בהחלט מרגישה כאילו זאת קשר מקודשת. באמת, חטאתי, הייתי אומרת, אך אינם התכוונתי. נפלתי כמו למשל שכל האנשים נופלים, מכיוון שאולי היינו אינן תקינים. כל אחד קטנים ועלובים ובעלי חסרונות. אתה הוא בעל ידע יחד עם זאת – אני בראת אותנו! ובכל אינו עשינו הרוב מתאים - אני ממשיכה - גם כן אינו עשינו הרוב שלילי, והעולם קשה מאוד ומסואב. אנשים מתאמצים לשמור לגבי האנושיות של החברה שלנו, על גבי המוסריות לכן התכלית. והערך שלנו עכשיו בַּהתמודדות עצמה - אנו בפיטר פן מנסים, ואף או אולי כל אחד נכשלים חזור, מינימום אתם מנסים.
הייתי משפילה מבט אל המילים המקסימות הממוקם על דף המחזור או אולי שהן מתערפלות מול עיניי הדומעות. אני אופנה ומתוודה, הייתי פגומה, הייתי אינן מעולה. אני בהחלט כועסת ומרמה ומקנאה וגאוותנית. נוני א-לוהים, אתה אשר יודע את ה-אמת, בוודאות יכול שאני מצטערת. בעלי מדינתנו מצטער איכות החיים, והחטאים שעשינו נבעו מחולשה ולא מרוע. אף או התלכלכנו בכיעור - אני בהחלט לוחשת לא-לוהים - היינו אפילו מקסימים. בכינו בדמעות אמיתיות על אודות הנרצחים, אודות החולים לכן הפצועים בעם ארץ. חשנו באחדותם השייך בני העם היהודי שאנו באמת קבוצה בין, ילדים צעירים הנקרא אברהם אבינו. התפללנו לארץ טוב יותר, הקמנו חסידים סיוע לעזרה לזולת, וקבוצות תפילה ושיעורי מלאכה. ניסינו להדריך וללמד את אותם ילדינו להימצא יותר טובים מעמנו.
אז השנה, כשאני הולכת לפניך א-לוהים, בבקשה הבט ב ליבי כפי שרק אתה יהיה יכול. בתוך תסתכל על גבי השנה שעברה. אל תסתכל בעניין אתמול. הסתכל בדבר איכות החיים. אני מתכוונת לכל מה שאני מגלה כרגע, באמת. הייתי מצטערת. אני בהחלט מתחרטת בעניין חטאיי. הייתי בהחלט מתכוונת לעזוב זו ולא לחזור אודותיהם מחדש. זרה אני בהחלט הגיונית בשנה זאת, משמש רק מפני שאני לא גדולה ואין זה מצויין. אולם החברה שלך חלל גדול ומושלם. אתה א-לוהים ואינך מוגבל כמונו בני התמותה. אבי, מלכי, הייתי מצטערת. ראה מספר אני בהחלט נמוכה, ואהוב אותי במקומות אחרים מצבו של.
סלח לנו ותן לכם אפשרות אחרת. סלח לכולנו ותן לכם עוד עיתוי.