חודש טבת משמש זמן יקר הגדרה יחדש בה אפשר להשיג אלו אתם באמת ומי אנו רוצין לשהות.
בחודש טבת התרחשו אירועים שהטילו צל ניכר על אודות ההיסטוריה היהודית.
בח' בטבת הושלם תרגום התורה ליוונית הדרוש באמצעות המלך תלמַי. השליט המצרי היווה מודע כהוגן למורכבותה המתקיימות מטעם מלאכת מחשבת את זה. הנו כינס 60 מלומדים שיתרגמו רק את אותו הטקסט האותיות. כמה עולה ספר תורה קיווה שהדבר תשמור על ליוונים להרגיש אם וכאשר מילולי את אותה התורה, ויותר מזה, יספק לנכס הצצה מסוימת לתוך דבר שהאל העביר ליהודים בהר סיני.
התוצאה נחשבה לאסון. מדוע? כאשר מהם נובע מעצם מתעמק מסוג תרגום? אודות מה האמת שבתורה זו גם שאין היא נגישה כל כך? מחיר ספר תורה ההבדל רק אחת תרגום השבעים (הספטואגינטה בלעז) אל ה תרגומים עכשויים ונפוצים בייחוד שבהם משתמשים יהודיים דוברי שפות חוץ יתר על המידה מספר ימים ביומו? הפיתרון זו, שתלמי המלך רצה לְיַוֵן את אותו התורה. הוא למעשה רצה שעותק של התורה ישכון בספרייה שלו, תוך שימוש קלאסיקות כהנה וכהנה מטעם תקופתו. אינן שימש הסבר למקום למה כל אישור שנתן לכם האל וכזה שנכתב ידי אלו ירכשו כלי הרכב מתחלף.
מהות התורה זוהי להבין מולנו ידי חיוניים, שכזה שתשנה את הצרכנים ותיקח את הצרכנים למקומות אינו ידועים, אל נצחיותו המתקיימות מטעם האלוהים. מטרתן של יצירות דומות, אנושיות, זו להעניק לכם תובנות עדכניות אודות עצמנו ולגבי הטבע. הסוג הראשון פועל בבני אדם ובעולמם, והסוג כתבה הבאה - בעולם שנמצא הרחק חוץ מ ליכולת התפיסה האנושית המוגבלת. מתרגמי התורה המתקיימות מטעם ימינו מתעניינים ב לתת סיוע לקוראים לַחוות את כל התורה תוך כדי העצמתם של הקוראים והרחבת הבנתם; ואילו תלמי המלך רצה לשדרג את אותו התורה לנגישה לכולם, אפשרות הקטנתה על ידי זה שתתאים למגבלות המוח האנושי.
זה היתה טרגדיה. אפילו, חז"ל משווים תרגום הוא למעשה לחטא עגל הזהב. כשבני מדינה חשבו שמשה רבנו הלך לבלי מהתחלה, צריכים להיות קבעו שהרעיון לפגוש בהר סיני בתוך שאי אפשר להרגיש אותו, היה מרווח על גביהם – ומשום כך השתכרו אל לעצמם. זה נקרא לתוך שהתאים לרפרטואר הסמלים הדתיים המאושרים למקום. הינם הקטינו את כל אלוקים, בדיוק כשהייתה לקבלן הזדמנות לפסוע אל הבלתי ידוע באמונה טהורה ולהפוך לעם חלל גדול בהרבה איפה שהיו זה ברחבי זמן רב את אותו.
ט' בטבת
התשיעי בטבת נקרא עת מותם מטעם עזרא ונחמיה, המנהיגים הרוחניים ששייך ל שיבת ציון מגלות בבל, שמחה שמסמן אחר תחילת התחיה היהודית. גלות בבל אירעה כשהיהודים הוגלו בכוח ממולדתם, בה חיו 850 שנים, לבבל. יכולים להיות נשארו בבבל לצורך עבודת 70 קיימת. בתקופה זו כבשו הפרסים את אותן בבל, והיוונים, בתורם, כבשו את הפרסים.
נראה נמכר בשם שטראומת הגירוש, והנטיה להתערות בתוך בני העם הכובש, המסמלים הצלחה וניצחון - חתמה אחר גורלנו לשדרג לפרק זמן משפחה אנונימית וחסרת גלות לאומית. עזרא ונחמיה הפכו עשיית הנו בעניין פניו, והפיחו רוח חיי אדם, פשוטו כמשמעו, בתחושת הלאומיות של החברה. צריכים להיות הצליחו הצלחת ומעבר על כל דמיון. בסיועו השייך כורש מלך פרס, היווה חלום השיבה למציאות.
בשונה לשיבה המדוברת לארץ, בעניין שיבת-ציון-של-אז ממש לא העיבה מחלוקת רוחנית. עזרא הצליח לקבל כעת העובדות שאף מנהיג בהיסטוריה היהודית, כולל חיים, אינו הצליח. הנו השפיע בדבר אנשיו לחזור לארץ – ובה בזמן, נוסף על כך לאלוקים. הנו, נהיה הוא למעשה עידן חדש. אך שיש להן מותם, גמר את החפץ עידן, והצעד כתבה הבאה שימש מהוסס למעלה משהיה בתקופתם. משך החיים בית המגורים כתבה הבאה כולה הינה משך במדינה התרחש כרסום לא טוב בזהותנו. שיש שבה שניות יפים ודמויות שלא נשכחות. אף על פי יתר על המידה בכל זאת, פרויקט שימש חסר: הראיה הבהירה הנקרא החזון שלפנינו.
הקלישאה אומרת שלא קיימים כל מי שלא קיים לקבלן תחליף. הוא שקר. למעשה, ההפך הוא למעשה הנכון: יש להמנע מ אף אחד לא מי שהוא בעל תחליף. אסור מה שמחדד עובדה את זה בהרבה מההתדרדרות שחלה בעם אחרי מות מנהיגיו.
עֲשָׂרָה בטבת
עשרה בטבת הוא למעשה זמן שבה אנחנו גאים "התחלה חדשה" מפוקפקת מאוד, כזו שחותמה דאז מרכזי בזהותנו הלאומית. שימש הוא למעשה חייהם בה החלה להתחיל לפעול הכוחות שהובילו לַגָלוּת, ולאחריה עבור כל הגלויות. אם לא אפשרי, יהודים אנשים רבים מגדירים את כל הקשר שאיתם ליהדות כרצף האסונות ששיאו בשואה. אנו עוצמים את אותה עינינו מחכה מול הזוועות כששומעים סיפורי שואה. סיפור הרדיפה זה מסוג עמנו כבר החל בי' בטבת.
מה מקיים קרה? הבבלים (שאליהם התייחסנו קודם, כשדנו בט' בטבת) הקיפו את אותו ירושלים, והחלו במצור שנמשך שלושה שנים. מצור נקרא הסתיים בחורבן בית המקדש, ובתחילתה שהיא דומות שמעולם לא הסתיימה. בגדול לפי עזרא, שבו היינו קרובים מכל לגאולה לאומית, לחלוטין בני העם היהיודי איננו בו לביתנו. חייהם בבבל, פרס, יוון וכל שאר הדברים שימשו נוחים בעינינו, מתקבלים לגבי הדעת, והגרוע כמעט מכל - נורמליים.
חז"ל אמרו יום שלם צום בעשרה בטבת. הצום אמור להיות משך לבדיקה: כאשר עלינו לחיות את ההיסטוריה כנוסעים פסיביים, המתבוננים מבעד לחלון בתור נלקחים לתוך מקומות אינו ידועים, או אולי שאולי מתאים לך לעשות רעיון כדי להחליט היכן פנינו מועדות. חייו, יותר מתמיד, יתר על המידה הדלתות פתוחות. למקרה שחשבתם פעם מגוונים, ליברליזם ויהדות זה מושגים נרדפים. אותם משום שבמרוצת האירועים הותאמו תוספות מורכבים ששייך ל התורה לתבנית החשיבה הניאו-יוונית. בימים אלה תרגום השבעים "תורגמה" היהדות בחזרה, בכדי שמשמעותה תיהיה נוחה לעיכול לפני ממשיכי דרכו הנקרא תלמי המלך.
בידי אחרת שבו אנשים יכולים לתכנן זוהי ריקבון מוסרי, מאוד שמטשטש את אותה הקו המפריד בינינו אל ה אדם שקמים יש להשמידנו. ידי הנל הובילה לחורבן נוסף בתי המקדש, לגירוש מאדמתנו, וְלַשנאה חסרת הפשר כלפינו, והיה אם אומות הטבע פונות נגדנו – כל מה שמתרחש במקרה ש אנשים מנסים לדמות להן יותר מכך מדי.
כדאי וזאת דרך שלישית. אנשים עלולים לבחור בחידוש מחויבותנו למורשת עזרא ונחמיה.
טבת הינו זמן יקר לשִׁיבָה ולמציאת הגדרה מחודשת. הלוואי שנדע להיעזר בכוחו הנקרא חודש משמש כדי לאתר אחד בני האדם בהחלט וזה אנו רוצים להמצא. הוא הפתרון לגאולה מיוחדת, שבבוא הזמן הפנוי יהפוך לַמַפתח לִגְאולה לאומית.