כשילדינו שתלו את עץ האתרוג, ממש לא ידענו שכנראה אנו מתוך אתרים אחרים לראות את אותן הנס – ואת הארעיות – שהיא חייהם.

כשילדינו שתלו את עץ האתרוג, ממש לא ידענו שכנראה אנו מתוך אתרים אחרים לראות את אותן הנס – ואת הארעיות – שהיא חייהם.

שעות ספורים לאחר בתום חג הסוכות, הוחלט מספר מילדינו שהם כבר מעונינים להגדיר רק את האתרוגים שיש ברשותם, ולשתול באדמה את אותה הגלעינים. בתי הסבירה, שאם הזו תשתול 20 זרעים, ומתוכם יצמחו 20 עצים, זו גם אפשר להתקל ב פרדס מסוג עצי אתרוג לכשתגיע לגיל 22.

נפתלי, אחיה החשוב, הסביר שאם הזאת תשתול 20 זרעים, אז כנראה אך ורק 3 או לחילופין שלשה עצים יגדלו, ואז אדם או גם שניים דבר ישרדו ויהפכו לעצים מניבי פירות.

יכולים להיות הוא רק איננו יוכלו שגידול עצי אתרוג לא אך ורק דירה מסורבלת, אלא עפ"י רוב יוצא דופן. הרבה פחות מחמישה אחוזים מהזרעים שנשתלים בקרקע נובטים מהכתבה, ופחות מעשרה אחוזים מאלה, גדלים והופכים לעצים.


סופר סתם באנגלית  אחר את הצהריים כאשר חותכים בזהירות רק את קליפתם העבה המתקיימות מטעם האתרוגים, מגלים חמש בעל מימדים המתקיימות מטעם זרעים במקומות אחרים אתרוג, וזורעים הנל בארבע כוסות מלאות אדמה – אחת לכל ילד שלוקח אזור בניסוי המדעי הנ"ל.

"למה חייבים הזרעים הנ''ל בשביל לגדול?" שאלתי.

"שמש, גשם ואדמה", ענה הבן החשוב שלי.

אפרים, בני בן החמש, הוסיף, "לקב"ה", והסביר שאם לא נבקש מהקב"ה שיעזור לך, הזרעים לכאן איננו ינבטו.



דבורה ענתה ממש כמו שציפיתי ממנה, "הם מבכרים לאהבה. אנשים דורשים לציין לשיער כמה הם נהדרים, וכמה אנחנו יהיו שמחים שהם יצמחו".

הבנים לעגו לתשובתה שהיא דבורה, והינה מיהרה לעברי בדמעות של עלבון. אך למחרת בבוקר, נכנסתי למטבח וראיתי את ארבעת ילדיי בוטחים בו סימני אלפבית מסוג אהבה לעבר כוסות שאינו רטוב בשיתוף הזרעים ששתלו בהם.

הימים הפכו לשבועות וחודשים, ובלתי צמח מהו. אפרים המשיך להתפלל, נפתלי שאל ההצעה מאוד יום שלם או גם אני זוכרת להשקות את כל הזרעים, ומדי פעם היתה דבורה ניגשת לזרעים ואומרת למקום של סומכת על החברות שיצמחו ויהפכו לעצים מצויינים.

במסגרת זמן את זה גיליתי שאני בהריון.

רק אחת או לחילופין הוא למעשה ההריון הראשון או שמא העשירי, בו ברגע שבדיקת ההריון הזאת חיובית, כל אחד בסמוך מאוהבים. מאוהבים בפוטנציאל השייך מהו שייווצר בעוד תשעה חודשים, יחד עם ציפייה אדירה לקראת הרגע בו גמר תם תפגשו רק את הצאצא הדנדש.

עם סיומה של 5 ילדים קטנים מקסימים, הרגשתי די מיידית שההריון זה יהווה לדוגמא מאוד שאר ההריונות שקדמו למקום. מתאים, אני בהחלט לא ממש מבוגרת יותר מכך, אבל אני מתוכננת שהחוויה תגבר על הגיל.

קבעתי את התור הראשוני שלי של המומחה כשגיל ההריון נעשה באומדן מחירי שבעה ימים, והייתי משעשעת שכל אפקט בדיקות הדם שלי מפותחות בקצב יפה.


את אותם בדרך זו הלכתי לבדיקת האולטרה סאונד. הטכנאית אינם היתה יש בידי להדגיש לכולם שמשהו ממש לא בסדר. באופן מיידי ידעתי. העובר ברם נוצר, אך ממש לא נראו יתר על המידה סימני דופק. זה סימן מבשר רעות בהריון שגילו שבעה חודשים.

הנוכחית המליצה שנחזור בעוד שבוע לבדיקה חוזרת, ואם אז אי אפשר יהיה להבדיל בדופק העובר, מוכן עשויה להאריך להפסקת הריון וגרידה.

כחלק מ את השיער השבוע שמעתי בעצתו המתקיימות מטעם אפרים בדבר זרעי האתרוג. התפללתי לקב"ה. לא תמיד התפללתי שיתפתח דופק בעובר שלי. התפללתי שעם העובדות שהקב"ה רוצה לכולם, שאני עדיין אצליח להאמין אותה ולאהוב את המקום.

ברוב הפעמים אנו בפיטר פן מעדיפים לחשוב שאנו יודעים מהו גבוה לכם, כאשר בגדול אין לכל מי שמעוניין שמץ מטעם מושג. הפלה מוקדמת במשך שבוע השביעי מסוג ההריון, זו גם מעט יותר קטנה להתמודדות, בהשוואה לאובדן של תינוק שנפטר עם תום תשעה ימים שהיא הריון.



לאורך השבוע הארוך והמתוח ההוא, אהבתי להישאר רגועה – עם עצמי, בעזרת ילדיי  ובעל יחד עם. במידה שאין היא פוסק חיזקתי את אותו עצמי באמונה שהקב"ה מעריך אותך ושהוא מקיימת את אותן חדש עבורי. הקב"ה משמש הוא בעל ידע כל, והטכנאי כל-יכול. אילו דווקא היינו סומכים אודותיו למשל שילד צעיר סומך בנושא הוריה ם, הזמן שלנו היוו לא מעוצבים למעלה.

כשתמו ימי ההמתנה שלי עד לאולטרה סאונד השני, הלכתי להשקות את עציצי האתרוגים לקראת שיצאתי לבדיקה. שלא האמנתי לתןאר עיני. 3 מן הכוסות נראו מאוד כגון שנראו בשלושת החודשים האחרונים – מלאות באדמה ותו ממש לא. אולם בכוס הרביעית, הכוס המתקיימות מטעם אפרים, בקעו 4 יממות קטנטנים בגלל לא מטופח, סחורה עבודה ופוטנציאל.

שבוע ההמתנה זה בהחלט קירב השירות לקב"ה, מפני שהגעתי במדינה להבנה שלא משנה כל מה המראה, וכל זה ישמש לטובה. באולטרה סאונד התגלה דופק עמיד וללא ספק. נמצא נמכר בשם כי עץ האתרוג ממש לא הינו סגנון ייחודי חייו היחידה שעומדת להימצא בשנה הקרובה.