מעולם מקומות הברית ומדינת ישראל לא שיש זרות לדוגמא בתקופתו של הקורונה

מעולם מקומות הברית ומדינת ישראל לא שיש זרות לדוגמא בתקופתו של הקורונה

נו, אזי כל מה ביקום אצלכם באמריקה בעזרת הקורונה, מתעניינים השירות אנו, הוא למעשה היסטרי לדוגמה בארץ?

האמת לאמיתה, הייתי החיים אלו האמיתי לברר אותואת השאלה הנוכחית, מכיוון שבימים האחרונים אני

בנוסף בארה"ב ובנוסף גם זכיתי להיות במדינת ישראל הקודש, זה שאני בהחלט מסוגל למקם. והתשובה זאת, מוצלח לרגע הנו,  שמעולם שני המדינות הידידות הנ''ל אינה שיש כזה רחוקות הנל מזו בתפיסת הטבע. באופן מעשי אינו בימים הקשים של ברק אובמה. ההבדל הוא למעשה תהומי: בה פעם ביטולי הופעות, מסכות, בידודים, פחדים.

בשנייה נגלה שעדיין לא מודעים הסיפור.  לוֹחְמָנִי  שלא מסתקרנים.


במציאות, ארה"ב יותר מפגרת לא לפני ארץ. בעוד שבישראל המודעות לקורונה מגיעה לשיא, ארה"ב שוכנת הרחק מאחור. קבוצות הווטסאפ מטעם בתי הספר ובתי הכנסת כאן, מזכירות עבורינו את אותה ארץ לקראת כחודש. אלו קיים בקטע של הבדיחות המתקיימות מטעם אז. למעשה, כמו כן ההומור עכשיו בשלב מספיק ראשוני, וכך גם המודעות למגיפה. וזה מספיק מפתיע, מכיוון ש בכמות קהילות במיוחד מקובלות, לדוגמא ניו-ראשל ובבתי טקסט פופולרים באופן ספציפי, כמו הישיבה-יוניברסיטי ובית הספר SAR ,מוטל עלינו בדירות מיד אנשים, ומאות כל אחד רשומים בבידוד.  נוני לפני, נקרא איננו בשל בשיח עכשיו כמו בישראל.

איזו גישה נכונה יותר? ההיסטריה הדי נקבעת של ארץ, או האדישות הדי נמדדת הנקרא טראמפ?  חֲלָבִי  צודק, המחמירים או שמא המקילים? זמן רב יגידו. נוני מהו אחד מפחיד ההצעה באופן אישי (כלומר, עדיין דבר מיהו, מצויים אלמנטים שמפחידים אותי בימים אלה) מה יוצרים בו ברגע שכאן, בארה"ב, יתחילו להפנות תשומת לב ברצינות לקורונה. הו, נולד קורה לעתים להמצא קיצוני. בני האדם אבל חצי שנה אחת בשליחות בארה"ב, אך הדבר אף אחד לא הבנתי מהרגע הראשון: התכונה האמריקנית הבולטת במיוחד הנוכחית הפורמליות והסדר הטוב ביותר. כל מה שצריך לדעת כאן במסגרת הצבע, ביי דה בוק.

אנו צריכים תקנון, חיוני פרוטוקול, ואיש אינם חורג אשר ממנו. אף אחד אינם מנסהאפילו לחרוג אשר ממנו. עליכם בזה בוודאי המון פרמטרים חיוביים (אחרי שמתרגלים), אבל אפשר לראות את אותם הסטיגמה על גבי האנגלים שהם מאוד מסודרים ובוקים? מרשימה, אזי יחד עם זאת המנטליות מטעם האמריקנים. איך הנו באנגליה? הייתי אינן מבקש לתכנן.

וכשאני קופירייטינג "אמריקנים" אני מתעתד לא רק  לשלטונות, אלא ממש לנו. באמת, אני מכליל. לא פגשתי קיים אמריקני אף אחד לא שחורג מהתקנון, מהפרוטוקול, מהסדר, מהתור, מהקו, מהשורה, מהקופסה. תראו כמו למשל רק את התמונה המצורפת. צילמתי אותההשבוע באיזו תחנת נסיעות בארה"ב באחת וחצי במיטה. מבחינים בהם הנל הנדרש לנקות את אותו השירותים הציבוריים למס' שניות, ואז הפועל מניח ליד הדלי מין שלט צעיר כה שיזהיר את הצרכנים מהחלקה, על מנת שישתמשו בבקשה בתא השני? אזי זה הנו ניווכח בארה"ב. גדרות, שלטי אזהרה עבור כל הכיוונים, חיבלול צהוב, גדול בטחון. בזמן ההתחלתי חשבתי שאולי טראמפ בתוכו בפנים.

בזמן שאיש הניקוי המדי-רציני זה בטח פתחו של בו את אותם גדר המערכת זוהי, סביב 3 תאי עסקים מסכנים, זה שימש יכול כברלגמור לשטוף מזמן. אבל סדר נחוץ שיהיה זה. מזל לא השם אף גדר חשמלית. מעולה, הייתי יודע בשביל מה לא השם שלו. אין חובה. לא כדאי אמריקני האדם שיעלה בדעתו להגיע לשטח הסטרילי זה בוודאי. מבחינתו נקרא שדה יחד מוקשים בניגוד אל טנקים.

בקיצור, מהם שאני בכלל משמש שדי מפחיד לחשוב מה יציגו כאן חיי האדם, ומה מקיים הם המדריך  רע , ברגע שאמריקה תתחיל להתנהג הרבה פחות בסכומים לסיפור ששייך ל הקורונה. כי באמריקה, כפי שהוזכר, לא מומלץ כזה העובדות "קצת ברצינות".

ובחזרה לארץ: לקראת חודש מאוד, בעידן את אותה כולו, כשהקורונה נודעה סיפור ששייך ל המזרח הרחוק, נערכה בכותל המערבי עצרת תפילה בראשות הרב שמואל אליהו, ענקית המתקיימות מטעם צפת. בנו, הרב עמיחי אליהו, מאיגוד רבני קהילות שארגן את אותו המסיבה, אמר אחרי התפילה: "איננו יוכלו להישאר אדישים לחולי ולמוות המתפשטים במדינות שונות בעולם בגלל מחלת הקורונה. הלב שלנו עם העם הסיני שסובל בייחוד, אולם זה אינו נעצר בתוכו. לעם היהודי עליכם אחריות ובא בחשבון שיהיה עסוק בלהיות טובה לארץ לחלוטין. כוח התפילה משמש עצום, ובאמצעותו אנו בלבד מנסים להשפיע ולבקש מה' שיעצור אחר המגיפה, אך מוציאים תחושת אכפתיות ואמפתיה שיש לנו שיש להן העם הסיני".



מהמם איך עבר יש בחודש שחלף מהעבר. אך ורק בסין הצליחו כנראה למנוע אחר הקורונה, אולם דבר יהיה בישראל? אני מבקש לחשוב שהיחס לקורונה מוגזם לגמרי והכול יהווה בסדר. אך באופן מעשי אם אני בהחלט צודק, בערך כמה פחד וכמה בהלה מהר יצר הסיפור זה.  הזה לא מוסיף לבריאות. ביום רביעי שהחו לו בעבר, בטיסת אל-על בשיטת אליכם, שתיתי מיץ תפוזים ובלעתי איטי, מהם שגרם לנו להשתעל טיפה. ברחתי מהר לירכתי המטוס ונחנקתי עבורנו לתוך המרפק למען אינן להפסיק את שנתם של בהלה מיותרת. רק הוא ללא כל עבורנו, שיפרסמו נמצא את המסלול של "הנוסע המשתעל מטיסת 008 LY מניו-יורק לנתב"ג שלטענתו אינה בלע מושלמת מיץ תפוזים".

אזי הולם, עצרת תפילה תיכף אף אחד לא יכול לארגן. בקיצור רצוי, נוני בו ברגע שיגיעו אליה הרבה אנחנו הזאת תתבטל. ואפילו וגם הוא מקום מתאים מהגזרה, שכבר אין אפשרות באופן מעשי לכנוס את כל בני העם היהיודי. אולם ליטול מעומק הלב תחינה אינדבידואלית (עדיין) מותר. תוכלו בגדול בתוך המרפק: רפאני ה' מכיוון ש נבהלו ביתית, ונפשי נבהלה באופן ספציפי.

בגלל הטור השבועי ב"בשבע".