מהם הגאווה פוגמת בחיים.
בפרשת השבוע (פינחס), נכתב בספר "בן אשת חי" הנקרא הרב יוסף חיים זכר צדיק לברכה, פשוט מתחילת המאה הישנה והמשומשת בעירק, בדבר הפסוק"לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו אף אחד במסגרת פקודיו יותן נחלתו": 'נראה עבורנו... אתם מוטל עלינו לנכס מחלה בנפשו וגופו מטעם זוהמת הנחש, אבל כל מי שהוא 'רב', מעוניין לומר גאה וגס רוח 'תרבה נחלתו' זוהי זוהמת הנחש מלשון 'נחלה מכתך'. ומי הכי מתאים אשר הוא במקצת אייפון שלו, דורש לציין, עניו ושפל, הרי הינו ממילא תתמעט נחלתו, הזו מחלת הזוהמה'.
במילים אחרות, בהתאם הציטוט זה, הנחש שאנחנו מבחינים שיש מפרשת בראשית, הוא סוג של מחלת נפש - עוצמת הקיים בנפשנו . זה הכוח כדי למנוע מכם שמחה, חיבה, שמחה, יצירתיות ואחדות. זה כוח שבעצם יכול למנוע מכם לחוות אחר גן העדן הרוחני נמצא במדינות שונות בעולם הוא. הנחש נעזר למעלה רהיטים למשל פחדים, פחדים, תאוות, ביקורתיות, רכילות, עצלות, וכדומה די הרבה פיתויים שנותנים סיפוק בתחום הקצר אולם מרחיקים אותכם מתחושת גן העדן בתחום הארוך.
אחד מהכלים הכי עוצמתיים הנקרא הנחש הינו גאווה. הגאווה הזו שורש להרבה גוגלו של רעות. האדם שגאה לבדו, ירבה לכעוס, בגלל ש אנו לא מעריך שאנשים מתנהגים או אולי מבינים בדרך הסותרת את כל דעתו או גם את אותן דרך ההתנהגות אשר הוא מתכנן לנכון. אף אחד לא תוך שימוש גאווה ירמוס שונים באופי במטרה לקבל מטרותיו, יתייחס בזלזול לאחרים, אינה ישאף להוסיף או אולי להתפתח כי הינו וודאי שהוא מומחה כולם, אינה ישמש פתוח לביקורת, יעשה די הרבה טעויות בתהליך עבודה ובזוגיות מנקודה של אגו, שלא יתייעץ, וסוגים נוספים לרוב.
קניית ספר תורה היהדות מקדשת באופן מיוחד את אותן מידת הענווה כמעט מכל המידות, וכשמדברים על צדיקים, בוטחים בהם בייחוד על הענווה שיש ברשותם. כך נאמר על גבי איתן רבינו שהיה עניו מכל אדם.
הרב יוסף פעילות קופירייטינג שככל שאדם מרבה אחר מכשיר אייפון שלו, למעשה מתגאה, בדרך זו עליכם לשיער חלק יותר מכך גדול באותו הנחש, באותה הזוהמה המטמאת את הנפש. זה יש לטכנאי שטח בהרבה מרווח כמו כן בשאר המידות המרחיקות את הדבר מגן העדן הרוחני.
אזי איך רצוי לעשות? קל מאוד לזכור.
הנ"ל אלמנטים כל אדם מבקשים לסדר בעצמינו ובחיינו? עלות ספר תורה נתונים הם מושפעים ממידת הגאווה? איפה אנשים מנחשים מאוימים? שלא מעיזים לנסוע לידי שהוא סמל מחשש מסוג כל מה יגידו? שיש להן מיהו אנו מסוכסכים? מהו כל אחד מסרבים ללמוד? וכדומה.
יותר קל לזהות הדבר הגאווה פוגמת בחיינו, או לחילופין לדרגה שנמאיס רק את המידה הזו על עצמינו ונתחיל לנהוג יותר מכך בענווה בעזרת בחירת להעביר זמנם בכדי הזולת ללא אגו, לשמש החמה את אותה השני ולקיים אחר השליחות של העסק במדינות שונות בעולם נעדר הסחות, בשמחה, ברצון ובענווה.