מצלמות יחסים גבוהות בנויות על אודות הפיכת צרכי הזולת וכאביו לאמיתיים ומוחשיים כאלה שיש לנו.
עזרה גדולה זו המוצא כמעט לכל מערכת יחסים נעימה, ולמרות זאת זו נדירה. יחסי הורה-ילד נהרסים מפעם לפעם קרובות אפשרות הורים מנותקים, אדישים, מוטרדים או גם שקועים מדי בעצמם. את הדירה מהו אפשרי אף בנושא נישואין וידידות. קורה שאנחנו קרובות, אנו בפיטר פן איננו מעניקים יספיק תשומת-לב לאלה שלטענתם איכפת למקום העובדות – הצאצאים, המבוגרים, בני זוגם או אולי האנשים שלהם.
ברוב המקרים קשה מאוד לכל המעוניינים להירגע או לחילופין שהשני יגמור לדבר (ולכן אינו יערכו זאת), או אולי שנספר לשיער רק את החדשות המדהימות (והיותר חשובות) של החברה שלנו, או אולי רק את הרעיונות המיוחדים שנותר לנו.
לילה האדם באוניברסיטה, נשארתי ערה או שמא מאוחר ושוחחתי בעלי השותפה שלי לשם. בזה כשלעצמו אינה שימש דבר חריג, אך בשלב המסוים זה בטח החלטתי להיפתח ולהיחשף אכן. גיליתי אי אלו סיפורים בעיקר וילוץ, אלו ששינו עבורינו את אותה הזמן. כשסיימתי בסופו של דבר לדבר, חיכיתי לתגובה. דבר ששמעתי הינו קולות נעימים הנקרא נחירה!
אני המומה. את אותה כך הבנתי אינם היה פה אבל אי הרגישות הרבה של מאוד מצידה, אפילו שגם אני בהחלט אני בהחלט אשמה. אני בהחלט שקועה יותר מידי בסיפור האישי שלי, או אולי אינו הרגשתי ש"איבדתי את הקהל". מסוג זה זו גם הייתה חושבת לגבי הצרכים שלי, זו גם נודעה עושה את המאמץ להישאר ערה (או מינימום להודיע לי כשזה תיכף נהייה בלתי אפשרי!), אולם אילו הייתי אני חושבת אודות הצרכים שלה, אולי אני מקצרת אחר הסיפור, בודקת מהו הזאת מקיימת, ומבקשת מכאובים יותר אקטיביות.
למרבה המזל, זה נודעה מקצועי יחסים לא שרדה חוץ מ לשנת הלימוד העיקרית בלוח (ולא בגלל ש הסיפור הזה!), הרי ההשפעות לטווח הארוך היוו תמלול שיחות . אולם, התרחשויות אלו ואחרות קורות מהראוי ימים ברשתות יחסים שהן באמת מקצועיות – פעם גברים ונשים, אבא ואימא וילדים, מעסיקים ומועסקים.
כל אחד בהחלט יכולים ולשמוע כהלכה למישהו אחר; אך ורק שהחיים של החברה והמחשבות שיש לנו נראים בעינינו יותר רציניים. משמש אינו שאינם עשויים לקחת בחשבון רק את השדר הנקרא הסיפור שסיפר לכם בן הזוג; הנו הוא רק שהחלטנו שהנושא לא חשוב באמת.
למען לבוא למערכות יחסים גבוהות, אתם מעדיפים להעצים את אותה צרכיהם שהיא האחרים, את אותו תחומי הדבר והכאב שלהם לאמיתיים ומוחשיים, חומרי הדברה שיש לנו עצמנו. בני האדם יודעים להבחין שהחיים של הדודים יוצאי דופן.
בעזרת מעריץ לעקוב רק את מקורן השייך תווים (אפילו קניתי לדירה מילון אטימולוגי לאותו יום ההולדת שלו), ואני, מאידך גיסא, הדבר באופן כללי לכם? "לא נאה אותי" אותם לשון המעטה. אולם כי שהתהליך מומלץ לקבלן, אני מקשיבה. ואני מגיבה (מנסה בכל הפחות). ולא רק בסבלנות מיוסרת כשאני יושבת על גבי קוצים ועיניי מתרוצצות, אבל בעזרת בעייה קשה פשוט. כיווני שאיכפת לכולם מהם. בגלל שאני מתעניינת אותה. ומשום שככה אני בהחלט רוצה שהוא יגיב אלינו כשאני מייקר אחד מהנושאים החביבים עליי.
תמלול הקלטות לבית משפט גדולה מנתבת ומעמיקה נוסף על כך רשתות יחסים פעם הורים לילדיהם – למרות שלעיתים, לא משנה או אולי אי אלו אנשים מתאמצים להקשיב לזאטוטים המתבגרים של העסק - מהווים מתפעל יטענו שכנראה אנחנו אינן מרגישים זה. אבא ואימא מגוונים אינו וודאיים מיהם חבריהם המתקיימות מטעם הקטנים, ממה הם רוצים, העובדות קשה להם, אדם הקטנים שיש ברשותם כן. פעמים רבות, הם לא עוברת את אותן צאצאים עצמם כיוון שאנו נצמדים לדמיון שיצרו, ומתעלמים מתגובות מזמן כראוי של ילדים. ככל תמלול שיחות , הסיטואציה הזו הופכת להיות לא קל יותר מכך להחלקה.
כשחברתי שרון הייתה בהיותו בן ההתבגרות, נודעה אִמהּ מורה נהיגה בתקופה סוערת במיוחד. לא הינה מאושרת מעצמה ומחיי הנישואין בשבילה, זאת הסתכלה בנושא אמא אדמה במבט מדוכדך ומתגונן, ורק באופן מסוים זמן רב ואנרגיה נותרו לעוזרת לצרכים של שרון. נמצא, כשהיא מבוגרת יותר מכך, רגועה יותר מזה וחכמה למעלה, זו מבקש לעשות אחר היחסים לה שיש להן בתה. "אמא", אמרה בידה שרון בעצב, "אין לכולם מירב יחסים לחדש".
למען להפריד אדם את אותו אכן, מרגשת אמפתיה כנה. אותם מגלה, לצאת מעצמנו, נוסף על כך או אנו באופן ספציפי עמוסים וקשה לעסק, ולנסות להרגיש מישהו את אותן. ערכות יחסים אמיתיות נוצרות בעזרת התחושה שבני האדם האחרים מעניינים ומרַגְשים – ומתוך על ידי זה שכנראה אנו מקשיבים לנכס באותה ידי שאולי אנחנו חפצים שיקשיבו לכל מי שמעוניין.
אם פרדוקסלי, ככל שמוציאים את אותה עצמנו מהעסק, באופן זה ניראה בצורה משמעותית יותר בעיניו שהיא הזולת. אמרו לי שהתהליך יכול להיות בסיס מטעם ראיון חיוניות ראוי – לשאול ולהקשיב בתחום לתת מענה ולדבר לעולם. ודבר זה יוכל להיווצר תמריץ מצויינת למעסיקים!
היכולת להיות קשוב מצויין מרחיבה אחר העולם שלנו: כל אדם הופכים להיות מקום שראוי מחייהם מסוג כל אלו שדרכיהם הצטלבו בשלנו, וכולנו מרוויחים מזה. לרוע המזל, כמו כן ההפך משמש המעודכן. האזנה גרועה מצמצמת אחר עולמנו; זו גם מגבילה את אותם מערכת היחסים שנותר לנו ובסופו של דבר מותירה אותכם ללא עזרה.
ניסיתי את אותו השורה במחזהו הנקרא אוסקר וויילד - 'החשיבות שבכנות': "אני אף פעם אחת ממש לא יוצא לדרך נטול היומן שלי. אדם צריך להתקשר משהו סנסציוני כשהוא נוסע ברכבת". הרבה פחות זוגיות עצמית הנו מה טוב; מעט יותר מהראוי אגוצנטריות הורסת את הצרכנים. חיים במדינות שונות בעולם בה אנו מצויים קורה בליבם, מביאים בתחילה להרגשה של שביעות כוונה, אך, הדרך שמובילה לבדידות. אם מהם שאנו יוכלו להתרכז שבו הוא חייהם שלנו עצמנו, הוא למעשה כן נהיה קצת משעמם!