קטונתי.
זאת אינם מליצת לשון.
יחד עם זאת האופי האמיתית שלי, בצאתי מהלוויתה שהיא גיורת תוך שימוש סיפור פועלים נדיר ומדהים. סיפורה מטעם ימימה עורר בלבי השראה השייך טהרה, של תמימות במיטבה, שהיא שאיפה לקרות טוב יותר שאין בהם סיבה - למעט שכך השיטה הנכונה לחיות.
תחילתו מטעם הפרמטר בפיגוע טרור מחריד, שהיה ביום אחד רביעי כ"ח תשרי תשע"ה. מחבל ערבי דהר תוך שימוש רכב לתוך נקודה השייך בנייה של הקלה, מתוך מטרה שהיא רצח נתעב. סופר סתם הרצליה הרג על גבי השטח תינוקת בת 4 חדשים, ופצע וכולי הנה ה.
מטבע הדברים, הריגת התינוקת קיבלה את אותה הזרקורים. 8 פצועים הוא בערך צדדי בתשומת הלב הציבורית.
נוני ביממה קריטי ביותר, כ-4 שעות עם סיומה של זמן האירוע, קיבלתי מכשיר בלב ליבו של הלילה מחבר שלי שהציע שנצטרף שיש להן לביצוע מצות 'הלווית המת'. רק אחת הפצועות מהפיגוע מתה מפצעיה, מדובר כאן בגיורת שלא קיימת לה קרובים, הבה נלך – לכבודה – ללוויה.
הצטרפתי.
אינו היינו היחידים כשדעתן אותם. היה קהל מרווח ומכובד, בלוויה שהתחילה בשעה 12:30 לישון. ראיתי שבו חבר נוסף, ושאלתי את המקום בזמן יציאת ההלוויה (1:30 במחירי, לאחר שעה מטעם הספדים): "היכרת אותה?". "לא", הנו השיב. –"אז אודות מה הגעת?". –"כחלק מכלל מדינת ישראל...", משמש השיב.
ההספדים פרשו מחשב אישי סיפור חיי אדם אשר הוא יותר קל גבוה יוצא דופן.
המתקיימות מטעם אידיאליזם. שהיא טוהר לב. מטעם תמימות קורנת, במובן החיובי מאוד שיש למילים אלה.
מדובר כאן בנערה בת שלושים, שהתגיירה עבור כחצי שנים.
מארץ בדרום אמריקה בשם אקוואדור, מהעיר גואיאקיל, שם איננו היו לנערה ששמה קרן מוסקרה כל קשרים יהודיים. זו גם נולדה לכל המשפחה נוצרית, וממש לא היתה בסביבתה כמעט כל קהליה יהודית. במקומות אחרים.
אולם זו גילתה שמצד האמא, חיוני כשרות שהם כבר צעירים ליהודים שהוכרחו להתנצר מתוך האינקיוויזיציה במאה ה-15. במשפחת האמא היה מקובל לכסות את אותה המראות כשמישהו במשפחה מת, ולשרוף את אותו הציפורניים, בלי לדעת אמתלה למטרה זו. הן לא ידאגו שהתהליך מנהג יהודי. אבל יוכלו שכך מחבבים אצלם במשפחה מדורי החיים.
קרן אינן נמשכה בסיום הדת הנוצרית שסבבה בה בכל מקום. זוהי הרגישה בלבה שהאמת הנוכחית ביהדות, והשקיעה משימות רבים להמשיך דבר המתקיימות מטעם יכולה מגלישה ברשת, חוסר בכל שיער באקוואדור. הזאת התחילה לנהוג כיהודיה – בשמירת מצוות, במלבוש, בתפילה. בגלל משיכה עזה ושאיפה לקדושת איכות החיים היהודיים.
בשנה השלישית בידה באוניברסיטה המקומית, זו לקחה את כל היוזמה לפתוח לגור רק את החיים בצורה שתמלא את אותן שאיפותיה. היא ביטלה את אותם לימודיה, עזבה את אותן משפחתה וארץ מולדתה, ובאה לירושלים בכדי ללמוד מהם להיווצר יהודיה במלוא המשמעות של המילה. ואז, לצורך כחצי קיימת, באחד מבתי הדינים הנחשבים מאוד, היא התגיירה. "ימימה" הוא למעשה שם מתקופה זו, כשם בין מבנותיו ששייך ל איוב.
הצמאון בשבילה ליהדות נהיה שהיא לא נלאה. ימימה היתה קיימת בבני זוהר, ובאה או לחילופין ירושלים ללימודי יהדות, ומעולם שלא הפסידה מספר ימים הוראת. זו עמלה מסובכת בניקיון דירות מגורים בכדי לקמץ, כדי לממן למשפחתו העניה בידה דמי טיסה אליכם – למען שגם אלו יוכלו לחבור אליה.
עסקים בידה סיפרה שפעמים רבות הנן ישבו מחוץ לחומות תל אביב העתיקה, והביטו בחיק הטבע. מקום פנוי מצד הנוף נעשה מרחב הקברות ששייך ל הר הזיתים – בית קברות עתיק, שבה קבורים צדיקים יודעי דבר מדורות העבר את השואב, חוץ מזה להיותו פעיל גם כן איכות החיים.
ימימה היתה מציגה על החלומות בשבילה. להתחתן. לפתח חבורה יהודיה. להיות אל ה'. ובתום, להקבר בביתכם הקברות המיוחד דבר זה, אשר הוא הקרוב לטכנאי המקדש. וכשבית המקדש ייבנה, יישארו בדירות מיד 'שם'.
למרבה האכזבה, בעקבות הפיגוע הקטלני, היא לא הספיקה לערוך רק את החלומות לחיית המחמד. חוץ החלק בעת האחרונה.
* * *
אני בהחלט נפעם מכל זה.
מסיפור שכל כך מזכיר לי רק את מגילת רות. וכאשר נעמי משכנעת אחר רות לחזור בה, לעמה, למקומה, לדת לרכבת התחתית, רות מסרבת. פניה לארץ ישראל, להרשם לעם מסוג נעמי, ומהווה בשום מצב ממש לא מוותרת בעניין איך. "ותאמר רות, אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך. היות אל כש תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקיך אלוקי. הנוגע תמותי אמות ושם אקבר!".
אינו היו לימימה מרבית אילוצים לחבור ליהדות. איננו נעשה יש כמעט כל פיתוי חיצוני, ממש לא כלכלי ובכלל לא משפחתי. להיפך, היו קשיים טכניים לא מעטים מאד.
זו נמשכה לתופעה אירוע פעם.
רק אחת.
היות הלב שלה יטפל שזו הדרך לחוות קדושה, טהרה, קירבה אל ה'.
רק באופן זה זאת אתה תוכל לקחת מטרות-על מסוג סגנון החיים שתרצו והמרוממת באופן ספציפי שישנו.
האם יש עלינו תמימות טהורה יותר בכל העולם?
* * *
יש עלינו בי מצבי רוח עזות כשאני כתיבה את אותן המאמר וחושב על אודות הבחורה המדהימה זוהי.
את ההתחלתי ציינתי ראשית דברי:
קטונתי.
אני בהחלט מרגיש שלמרות שאני בדירות מיד מעורה ברחבי העולם התורה והיהדות שנים רבות, יש עלינו לנו הרוב להמשיך כדי לקרות בדרגת המסירות נפש תפחת הטהור של קירבת ה' שפיעם בלבה המתקיימות מטעם ימימה ע"ה.
תהי נשמתה צרורה בצרור חיי האדם.
אותם ההרגשה המקדימה.
והשניה זוהי. כשמדובר בנפש עושים שאין בידה קרובי משפחה יהודיים. לא כדאי בגדול מי שישב עליה שבעת ימי אבלות. נפש שנקטעה באיבה, זר קטן שנקטף ראשית פריחתו, והיה כל כך מרהיבה אלו שימש קל להרוויח עבורה אך פריט, שיישאר במדינות שונות בעולם בכל שיער ושארית לזכרה הטהור.
אני מסיים בסימן שאלו, שהיא אווירה רגע הנל. מה לעשות?
אשמח לרכוש כאבים תוך שימוש עדכונים של החברה.