שיעור לא קל שהחל במותה הנקרא סבתא שלי סיוע לכולם להגשים מאגר.
אחד מזכרונות הילדות האהובים עליי מאוד נולד הביקור בנכס סבי וסבתי. אבי נמכר בשם מצריך אותי ואת אחי אל עורך הדין מדי עת שישי את אותו הצהריים. סבתא נודעה מכרכרת סביבנו ללא חופשה, מכבדת את הציבור בקוגל תפוחי-האדמה המפורסם בידה, בעוגיות ובמשקה תוסס, ומתבלת זה בשאלות ועצות. הסבים והסבתות מטעם לחלוטין חבריי ניספו בשואה, ואני הרגשתי שמזלי שפר עליי, שאני יכול ליהנות מאהבתם שהיא סבא וסבתא מסורים כל-כך.
עם הזמן חלפו, גדלתי, התחתנתי, והבאתי לעולם ילדים קטנים משלי. סגנון הבריאותי מטעם סבי וסבתי התחילו לעשות להתדרדר. סבתי סבלה מאלצהיימר, ובסופו של דבר נאלצנו אפשרות להשאיר שבה לבית מגורים אבות, בלוח התגוררה בשבע התקופה האחרון המתקיימות מטעם חייה. בשנותיה האחרון היא לא נתפסה צלולה, ושאינם הייתה מאפשרת לצרוך קונבנציונלי.
הביקורים אצלה היוו מדכאים; לא הייתה אלא צל מטעם הסבתא התוססת והעסוקה שהכרתי ואהבתי. שלא יכולתי באופן מעשי להבדיל סיפוק בעניין באופן זה שביקוריי עזרו במשהו. הבאתי אחר ילדיי בקביעות לעשות ביקור את הסבתא שמעולם אינה הכירו, אבל השנים הפכו הביקורים נדירים וקצרים בהרבה יותר.
אבי, לעומת אנשים אלה, נהג לבקר את אותה סבתי יתר על המידה עת. כבן מעריץ ומסור, משמש וידא שמטפלים שבו כהלכה, ושהיא מקבלת את אותן התזונה הנאותה ואת התרופות הדרושות מהאחיות. הינו כמו כן מיהר שתיראה מרהיבה, או לחילופין בגלל ש אינני יש לו את הידע או אולי מישהו הבחין בהבדל. במרבית מקום מגורים, האחיות ידעו כיצד שאבי יהווה בו ברחבי יום שלם, מעתיק את מקום מגוריו את החסימות בעדינות, וגם טיפלו בסבתי בתשומת לב אדירה יותר מכך משטיפלו בדיירים שונים.
כשסבתא נפטרה, התבקשתי להספיד בה בלוויה. אהבתי רק את סבתי יותר מידי, ובאמת רציתי לבדוק את המילים הנכונות שיבטאו את אותה ניסיתי אליה, אבל התקשיתי לספרא את אותה ההספד. הזכרונות האחרונים שלי, משבע שנותיה בעת האחרונה, היו השייך אשה חסרת ממחיר השוק שיקול דעת, שעליה אינו יכולתי להגיד לרוב. בתסכולי, תהיתי אודות מה א-לוהים האריך מלעבוד שנראו יחד עם משמעות חומר יותר מידי. אני בהחלט אך אחד שכושר גופני וגוף קטן ממש לא העובדות הכי צריך לתמיד – אך אותם, איזו תכלית היא לחיים שאי אפשר להרוויח בתוכם שום דבר?
נוני הרי, כשחשבתי על גבי זה, התחלתי לחוש. אדם בני האדם שנחליט ממה מורכבים פעילות תוך שימוש משמעות? באופן מעשי עם סיומה של שסבתי מהר ממש לא נתפסה עשויה לטפל בעצמה, זו גם סיפקה למשפחתי דוגמא ומופת למילוי המצווה הנעלה: אפשר אב ואם. ילדיי יכלו שישנם את אותם אבא שלי, סבא שלהם, באופן ממשי רק את חובתו כלפי אמו בדאגה ומסירות, בזמן מסוג יש אפשרות ש אינו ידעה העובדות יערכו עבורה. והיה אם אין זו מטרה? ככלות כולם, היעד הראשונית במעלה מטעם לימד זו גם לחנך אחר ילדיו/ה. מזמן לזמן חינוך זה בהרבה יותר פסיבי מאקטיבי, אך קיים חשש שזהו רצונו מטעם הא-ל לקראת אף אחד לא ספציפי, מזמן ובמקום מורכבים.
באיחור בעל מימדים, הבנתי שגם או אולי שבע השנים האחרונות שיש קשות, נמכר בשם לכל המעוניינים מזל שסבתא הייתה ראש משפחתכם שיש לנו. בודדת אם הכירה בכך ובין אם לאו, הזו העניקה לעסק חוויה רבת סכום. בסיכומו שהיא מהו, אסור עבורנו כל ספק שגם סבתא הרוויחה מתפקידה כמורה למשפחתנו. זה הייתה השליחות בשבילה.
התפתחות שאין היא צפויה
חלפו שנים חמש, ואשתי ואני בורכנו בבת אחר. שמחתנו נמהלה בעצב, כשזמן קצרצר כעבור הלידה הודיע לכל המעוניינים המומחה ברוגע שלתינוקת חיוני אחרים השייך תסמונת דאון. בזמן שלא יכולנו להבדיל בכל זאת ודאי לצורך שיגיעו תוצאות הבדיקות, עלו בנו מייד תחושות של סכנה ויאוש.
אשתי ואני התבוננו הינו בזו בחוסר אונים. לידתם ה"חלקה" די השייך שאר ילדינו אינם הכינה אתכם לשלבים שאין היא צפויה את זה. "איך אני בהחלט צריכה יותר להרגיש?" כמה עולה ספר תורה אשתי ההמומה. "זאת בהחלט שמחה? אנו בפיטר פן איננו סמוכים למעשה אם התינוקת זה יהיה אפשרי עבורך מתפקדת בעבר המתאימים. אני בהחלט לא יודעת או אני מסוגלת לעמוד בזה."
שיחקתי להרגיע בו ולומר בידה שאנשים רבים שיש ברשותם תסמונת דאון נעשה בהם שימוש לבד, ובעזרת ה', גם כן בתנו תגיע למטרה זו. אך בלבי תהיתי: "מה נוספת זה יהיה אפשרי עבורך לתפקד? פירוש שרובם הגדול דרך הבורא, אך איזה מה טעם עלינו בחייכם נטול יכולת מלאכה ועשיית טוב? כאשר לא מומלץ זאת מטרת קיומנו?"
איכשהו, השאלה נשמעה עבורינו מציעה, עד מכיוון ש אינו זכרתי מאוד מאיפה. ואז עלתה במוחי לפני תגלית מוכרת: "מי אתם שנרצה הדבר חיי אדם יחד עם משמעות?"
לפתע חשבתי על סבתא שלימדה אותכם שישנם עבודה לחיים, על כל ניתוח של מלעבוד, בגדול כשאי אפשר להתחיל לפעול בם כמו למשל ממחיר השוק שאר אנחנו. לא-לוהים בחוכמתו לרוב, אנו צריכים תוכנית ויעוד לכל אדם, אחת או לחילופין היא או גם הוא רשאים לדעת בוודאות הנל ובין אם לאו.
סבתא חולת אלצהיימר יש בידי למלא רק את יעודה: היא מספיקה למשפחתה הזדמנות רחבת ידיים להיטיב ולהתאחד. וילדה קניית ספר תורה מסוגלת למלא את אותו יעודה באותה המבנה. יתר על המידה ילד נותן אפשרות להוריו הזדמנות להפגין חיבה ועם אוכל טעים לב, וילד תוך שימוש רצונות מרתקים - לגבי בין איזה סכום וכמה. הסבר שמרבית הדריך מבקש ליהנות מהנחת והשמחה שילד בריא נותן אפשרות להוריו, אולם זאת הוא רק פרויקט דקה במעלה בגידול צעירים, אחרי מילוי רצון הא-ל.
כשהתבוננתי בבתנו החדשה, הקטנטונת, הציף השירות גל ששייך ל אמון ועידוד. אני בהחלט מקווה להתלהב מההישגים ומהנחת שבתנו תעניק לך. אך סבתא בסמוך לימדה ציבור הצרכנים שאיכות חיים, וחיים יחד משמעות - לא ניתן למדוד בהישגים בלבד.