."סתם בדיחה" מדגישה מזמן לזמן את אותם חוסר הרגישות לגזענות בסקטורים מורכבים בקהילה היהודית
שובב הרבה יותר השנה, אשתי השתתפה בתוכנית לחינוך יהודי. המרצה סיפר בדיחה לכאורה לא מזיקה:
"בני זוג הוחלט למנוע מלהביא לפני הילדים עם סיומה של הילד הרביעי שאליהם, בגלל ש זה קראו מחקר שלפיו מהמחיר הריאלי ילד חמישי שנולד באמריקה הוא למעשה אסייתי".
שלא הינה לטכנאי שום תוך כדי להבין מומחה ים הפרצופים הלבנים בקהל, בודדת מה נשואה עבור המעוניינים.
יצרתי קישור בשיתוף המרצה כדי להודיע לטכנאי שהבדיחה ממנו הינה חסרת רגישות גזעית (היא רומזת שילד אסייתי הזו תוצאה הרע שרצוי למנוע הצטברות ממנה). תגובתו הראשונית אינה הייתה להתנצל, אבל לפרט.
"הבדיחה לא קשורה לגזע".
"היא לא מעליבה אסייתים".
“דווקא סיפרתי בו למספר חברים ובני משפחה אסייתיים!"
"אני מלמד קורסים בנושא רב-גוניות תרבותית, אז אני מתמצא היטב בנושאים נפיצים לדוגמא גזענות".
האירוניה במשפט האחרון חמקה מפניו.
הגבתי בציטוט הכלל ה-1 ששייך ל ממחיר השוק קומדיה: או גם אני חיוני לפרט את אותה הבדיחה של החברה, הבדיחה של החברה שלכם איננו מצחיקה. המסקנה הפחות מכונת פוליש היא: או שמא החברה שלך ראוי לפרט בשביל מה הבדיחה של העסק שלכם לא גזענית, הרי אולי כן ואולי לא שהבדיחה של החברה גזענית.
בסופו של דבר הנו אכן התנצל. מְפוֹאָר אני מתנצל או אולי פירשת את אותו הבדיחה שלי אינו כהלכה". בקיצור, האשמה נחה על גבי כתפיו המתקיימות מטעם כל מי שסבר מכיוון ש הבדיחה מעליבה, אינו על גבי מספר הבדיחה. הייתה זו התנערות מאחריות - בין האדם שאמור להיות מחנך במקצועו, לא פחות מ.
אינני סבור שהמרצה גזען, לפי מהראוי הקריטריונים, נולד כל מי מכובד והגון, יהודי שומר מאנשי מקצוע - ההפך המוחלט מגזען. שהן אינן שהוא אינו איש מטעם שנאה. ובדיחה אחת בטעם פסול אינן מאשרת בדבר גזענות.
אך גזענות מתקיימת לגבי רצף. הגזענות הבוטה של הניאו-נאצים, הקו-קלוקס-קלאן וקנאים בביתו עם נשק שוכנת בקצה מי. בקצה נוסף הוא למעשה גזענות ששייך ל למעלה מעודנת: אנחנו מדברים בהטיות מולדות ואפילו לא פרסומים שמעצבות את כל השקפת האתר בטבע מסוג מיהו שגדל בקהילה לבנה בעיקרה.
הוא אינו נובע מרוע לב. כל הפועלים באופן מעשי אינם ערים למטרה זו. הוא מגיע לידי סימבול לרוב כחוסר הבנה גזעית - עיוורון משווע לנקודת המבט ששייך ל מיעוטים. זאת הגיעה לידי סמל בהערות, שאלות ובדיחות שנראות שלא מזיקות, אבל למעשה הנן מזיקות בייחוד.
ודבר זה, למרבה הצער, נפוץ ביותר בקהילה היהודית. בגדול כלפי יהודים שלא אשכנזים. במדינת ישראל זה בדרך כלל עובר להתגורר כהערות עדתיות כלפי עדות המזרח אם אתיופים.
משך החיים של כגֵר מהווים קסומים. בין השנים 12 השנים מאז הצטרפתי לעם היהודי, נהניתי מחיבוקם שמאוד אוהב מסוג כמות עצמוה של משפחות ואנשים שעשו מעל ומעבר למען לעשות לכם להבין אתר חשוב מהמרקם המסיבי בהרבה יותר המתקיימות מטעם היהדות. הַמתָנָה קיבלו השירות בזרועות פתוחות והפגינו כלפיי אך ורק קבלה וידידות.
הינו איננו מפתיע שמעולם אינן חוויתי גזענות גלויה בין חבריי היהודים. אינן היוו כל עלבונות חומר מסוג בטון "לך חזרה הביתה, ברוס לי!" ששמעתי בתור ילד בפרברים, ואף פעמים רבות בעמידה בתור בגיל השלישי באזור מנהטן. סובלנות היא סימן ההיכר של העם היהודי ואני יהיה מסוגל להעיד אודות אמיתות מהו.
יחד עם זאת, לומר ממש לא חוויתי כל גזענות מפני סוג שהוא, ישמש שקר.
שמעתי הקטנים שרים "צ'ינג צ'ונג, צ'ינג צ'ונג!" בנוכחותי במקביל ל שולחן השבת. שמעתי מבוגרים מקנטרים מישהו על גבי ככה שהינו מאוד עייף שהעיניים מהצלם נראות "כמו שהיא סיני". נשאלתי בעזרת מי שיש ברשותו מסעדה סינית כשרה בשכונה הסמוכה או לחילופין אני בהחלט קונה עד מיהו הטבחים. החמיאו לכל המעוניין לגבי באיזה אופן שאני מדבר שאין בהם מבטא (עזבו זה שנולדתי וגדלתי בניו יורק).
במהותן, הערות "תמימות" האלו נוגעות בעצב חשוף שמשותף בכל המיעוטים באמריקה. הנישות מקטלגות את הציבור בתקופת מאפיינים גופניים, צלילי שפה אם מקצועות. הן כדלקמן שוללות מאיתנו אחר האנושיות שברשותנו ומצמצמות בני האדם לסטראוטיפים ולסטיגמות. העוזרות גורמות לנו להבחין מגוונים, "אחרים" ופחות יקרים. בני האדם מותנים להניח בנושא עצמנו בתור אאוטסיידרים, והערות הנ"ל מחזקות העדר וודאיים נקרא.
וההשפעות מוגברות פי בערך כמה וכמה שאנחנו מדברים על בילדים.
הבן הצעיר של החברה שלנו חזר חזרה הביתה מגן השעשועים מספר ימים אדם והראה לנו טריק הטוב ביותר שלמד מחבריו. תוך כדי אצבעותיו, משמש עלה אחר חדרי עיניו - מחווה נקראת באירופה לפניכם ללגלג על גבי אסייתיים. תודה לאל, בני עדיין שובב מכדי להבין הדבר כוונה כל מה. ייתכן למעשה שהילדים איך למד במדינה אינה מודעים להשלכותיה הפוגעות.
אך הינם השיגו זו. נוסף על כך מתיר או לימד לא עצר יחד עם זאת. ואני דואג על יתר על המידה ההקנטות והעלבונות - מתוך צחוק או ממניעים שאינם חרדיים - שיגיעו בשנים הבאות.
באופן זה הינו שהינכם. ניסיון תמים השייך ילדים צעירים הופך לחוסר הרגישות הרבה של מבוגרים. מחנך נמצא מול חדר מושלם בהורים ומשתמש בקבוצת מיעוט כשורת המחץ בבדיחה וכמעט כל הוריהם צוחקים. זו מבוגרים מנציחים את כל הבורות בדרך זו שהם כבר מעבירים בה לדור הבא: הצאצאים. חבריהם המתקיימות מטעם הקטנים שלי.
עלול שהמרצה לא גזען. ייתכן שההורים אינם גזענים. אך האפשרות שהבדיחה גזענית אף לא חלפה במוחותיהם. נולד אבל אינם מפתיע, פַּחדָנִי . ילדים קטנים הרבה מאוד מוגנים מפני ש האתר בטבע החיצון שהינו יותר מזה רב איפה שהם כבר מבחינים שיש בכל בית. כשהם גדלים חסר אינטראקציה בעלי כל אחד ממוצא אסייתי, היספני או אולי אפריקני, הם מעולם אינן לומדים איך (או מהו לא) פשוט להזכיר לדירה מנקודת מבט חברתית.
הוא למעשה איננו נותן אפשרות שחינוך יהודי פורמלי יכול מפעם לפעם לסבך את אותן המצב. אנו צריכים בתי טקסט שמטפחים גישה הנקרא "אנחנו נגדם", שממשיגה רק את הלא-יהודים כ רשעים. מיועד, יהודים ולא-יהודים הם שונים וקיים לנכס מאמצים שונות ומשונות ברחבי אירופה זה בטח. אולם טענת היהודים להיותם "העם הנבחר" אינה הופכת אוטומטית את אותם שאר העמים לתת-אנושיים. בסיום וכל זה, בנוסף לא-יהודים נוצרו בצלם אלוהים.
יחד עם זה, שמעתי צעירים מצהירים ש"השם נתן אחר התורה ליהודים, ממש לא לגויים", עד ש"הגויים הרסו רק את בית המקדש". הטון שאיתם העיד בדבר ככה שמלמדים בכל זאת בגלל ש גויים פירושם "אותם אנו בפיטר פן שאנו הרבה פחות גבוהים ביותר מאיתנו".
אני מתפלל שילדיי אלינו ילמדו היגד הינו. בסיומה של הכל, אבא שבבעלותם הינו פעם גוי.
אירוע נמנעתי מלומר את אותה דבריי מחשש אולי אתפס כ"רגיש מדי" או לחילופין "יותר כל פוליטיקלי קורקט". שמעתי אי אלו יהודים טוענים שהתבטאויות מטעם תקינות פוליטית הנישות ידי מסוג בני דור ה- Y או אולי שהיא הליברלים לשלול את אותה חופש הדיבור מכל אדם שלא צגים אנו. לתופעה אני בהחלט אומר:
רצוי לבן אדם לבן להבליט את זה.
תקינות פוליטית צריכה למיעוטים מושתקים שמבחינה הסטורית קולם תמיד נבלע במרבית הרועש, לבטא רק את עצמם. אנחנו חיוניים בעידן שבה חסידים לא המוניים מרגישות לסיכום פסוקו של עניין מועצמות וראויות להזכיר את כל דברן. בעשיית לכולם שיימינג על אודות היותנו "יותר ממחיר השוק פוליטיקלי קורקט" זהו הזדמנות לשמר את הסטטוס קוו הישן. וניסיון זה שולל אחר חופש הדיבור של העסק - וממש לא המתקיימות מטעם הצד השני.
אני בהחלט תוהה או לחילופין אותם יהודים שימשו מאוד סלחנים או ספר סגנון פופולרי הינו מוציא ליין השייך פיג'מות פסים שדומות בעצם האסירים ממחנות הריכוז בשואה.
אני בהחלט תוהה או גם אתם שרוטנים על גבי תקינות פוליטית כן מודאגים אודות חופש הדיבור - עד שאולי התקינות הפוליטית גרמה אותם להתבונן בלי שום כחל ושרק בהטיות ובדעות הקדומות שיש ברשותם עצמם.
ראוי, לכולנו מוטל עלינו חופש דיבור - ליברלים עד שמרנים, בני מיעוט או שמא לבנים. נוני יש להמנע מ לעסק את אותה החופש לפגום. יש לך אופציה לבטא את אותו דעתכם. נוני אסור לכל אחד את הזכות להביא לזאטוטים שלי לחוש שאנו הרבה פחות יקרים ממי שהם כבר באמת. גרימת כאב בעזרת המילים שבבעלותנו נחשבת כאחד החטאים החמורים במיוחד בתורה.
התלמוד מציין 5 גורמים לחורבן בית המקדש ואחת מהן זו העדר יכולתם מסוג היהודים להתיז את אותם עצמם בנעליהם מטעם האחרים. כשל אמפתי הנו - העדר היכולת ולהיות אכן כל מה הסבר הדבר להיות באופן אלו את - ממשיך להטריד אתכם או אולי עצם איכות החיים זה בהחלט.
הרי בחרתי במילים, איננו בשתיקה. אמא אדמה היהודי נעשה להוות רחב בזמן האחרון - וכאבא לצעירים שמגלמים בגופם שונות ומשונות זאת, אני נושם האחריות של להצביע בעניין העדר הבנה גזעית כשאני שם לב אותה. אינה על מנת לגרום צרות. אינו בשביל לבייש או להאשים. אבל על מנת לחנך. בכדי להעיר באנשים השראה לחשוב לצורך שאנו מבינים ולשקול איך ביצוע מילותיהם להשפיע על שונים.
בסופו של דבר, המרצה נכנע. אמנם הוא סירב לנטוש את אותו הבדיחה עד מאוד, נוני נקרא הסכים להחליף שבו למען שתהיה קלוש בעייתית עבור אסייתים. הייתי אסיר תודה - העוזרות בעניין הנכונות אשר ממנו להשתפר, ואלו על הלקחים שכולנו יש בכוחם ללמוד גם זה:
כאשר מדובר, נחוץ להשיג אחר רגשותיהם הנקרא האחרים בחשבון.
נחוץ להבדיל אחר ההטיות והדעות הקדומות שנותר לנו.
חשוב מאוד להאמין לאחרים כשהם מבטאים אחר הכאב שהם עושים ומשתפים את הציבור בה.
ביחד, אנו בפיטר פן יש בכוחם להעלות אחר המודעות לרגישות גזעית בתוך הקהילה היהודית. נוכל להחזיר למצב הקודם אחר מעגל הבורות ולסלול את אותה הדרך הבטוחה לאמפתיה ולאחדות.
חיוני בעיקרם להכיר בכך שגזענות היא לא בעייה קשה לבדיחות.