אסור לכל מי שמעוניין עתיד בצרפת. הייתי פונה אליכם, בואו חזרה הביתה לישראל.
לאחיי ואחיותיי בצרפת,
ליבי בוכה כשאני קוראת על אודות הפיגוע הקשה בסופרמרקט הכשר בפריז – הטרגדיה של הנרצחים, עיצוב העדין הנקרא הפצועים, ההיסטריה הנקרא הלקוחות. יש לכל המעוניין זיכרונות נעימים כיצד כל אדם, בני הקהילה היהודית בפריז, קיבלתם את העסק בחום כשהזמנתם את העסק לדבר שבו לפני שלוש שנים. חיוכיכם החמים והלחים וברכותיכם הנלהבות גרמו לכולם להבין שכנראה אנו בהחלט קבוצה בודדת, העם היהודי.
נראה כאילו הביקור הנ"ל נערך לפני שנות דור. הנו נעשה עוד "לפני טולוז", בו הרב סנדלר ושני בניו ילדיהם, בשיתוף הילדה מרים מונסונגרו, נרצחו מול מרחב מעצב השיער היהודי. הוא שימש "לפני הקנל", המחווה האנטישמית ששטפה את אותו צרפת. נקרא נעשה "לפני ההתקפה בנושא מרחב כנסת דון יצחק אברבנל", אותה מאות פורעים חבושי כאפיות, חמושים בגרזנים, סכינים ומוטות ברזל, כיתרו וכלאו 200 מתפללים יהודים מפוחדים, במהלך למעלה משעתיים. נולד היווה עבור שגברים יהודיים נאלצו להיפטר אחר כיפותיהם באזור ערי צרפת, מחשש לתקיפה, ולפני שבנות יהודיות חששו שירססו עליהן גז פלפל או שמא יותר מכך גרוע מזה.
כשאני קוראת בנושא מצבכם, איני מסוגלת שלא להיזכר בסיפורו מסוג ידיד משפחה בלוס אנג'לס. שני גברים ונשים הסבים אשר ממנו היוו יהודים גרמניים שונים, מתבוללים בני המעמד העליון, עבור מלחמת האתר בטבע השנייה. ובכל זאת גורלן המתקיימות מטעם שני המשפחות שימש ישתנה יותר.
בבעלות משפחת אביו, משפחת אדלר, נהיה מקום חרושת שהעסיק אלף נמצאים. בין השנים 1936, קיימת לאחר חקיקת כללי נירנברג, הממשלה הגרמנית החרימה את כל דרכוני המשפחה. לאדון אדלר שימשו קשרים, והאינסטלטור הצליח לקבל חזרה את כל הפספורטים. נוני נולד הבין שלמרות שאבותיו חיי אדם בגרמניה מזה מאות שנה אחת, משפחתו מהם שוכנת בשנים האחרונות בסכנה בשל יהדותם. זה החליט שאנו מומלץ לברוח מגרמניה בלעדי דיחוי, אולם הינו חשד שהרשויות הנאציות שומרות אודות תנועותיו בעין חדה. הרי הוא רקח תוכנית.
לכבוד הבר מצוה הנקרא בנם היינץ, ערכת משפחת אדלר שמחה מקורית באחוזתם, בליווי תזמורת ומאות נאספים. במרכז האירוע, כשהמוני כל אחד נכנסו ויצאו, אדון אדלר, יחד אשתו ושני בניו, חמקו מהדלת האחורית בתוכו המתין לו מתפעל מקצועי במכונית עם מספר מזוודות. אינם סיפרו מהם לבן אדם, באופן מעשי אינו למשרתים שאליהם. כשהיעלמותם התגלתה, הם בסמוך יגיעו בבטחה לשטחה ששייך ל שווייץ.
אלו השאירו מאחוריהם הכל – את אותם מכוניות היוקרה שהם עושים, אחר האחוזה, את אותן הריהוט היוקרתי. יכולים להיות לקחו איתם בעיקרם יהלומים שנתפרו לתוך בגדיהם, ובהם מהווים השתמשו בשביל לשחד את דרכם משווייץ לאנגליה ולארה"ב. כשהנמלטים יגיעו לארה"ב, הממון שנותר בעזרתם הספיק מאוד בשביל לבצע חוות תרנגולות.
גברת אדלר אינה שטפה תוצר מימיה. מישהו שראה במדינה גורפת זבל תרנגולות בסוף שנות הארבעים, שאל או שמא זו גם ממורמרת על גבי דבר מטעם איבדה. הזאת התביישה מעצם השאלה - זוהי זכתה בחיה, ברשתות בעלה ובחיי ילדיה.
הסבא והסבתא השניים מטעם ידידנו קודמות סאגה מתחלף מאוד. גם כן כעבור חוקי נירנברג וליל הבדולח, מהווים חיו באשליה שיהודי גרמניה לא קיימים בסכנה קיומית. תמיד בשנת 1939 הם שלחו רק את אחת בלבד מבנותיהם (שהפכה לאחר מכן לאמו שהיא הידיד) לאנגליה. לעוד פרטים חשוב פסוקו של עניין, כששאר המשפחה ניסתה להימלט מגרמניה, תיכף היווה מאוחר יותר מידי, וכולם נרצחו בשואה.
מהסיפור זה בטח למדתי שלעיתים, אחר עוזבים "באמצע החגיגה", אין אפשרות ישמש לעזוב אליכם.
המשמעות של שצרפת ב- 2015 לא גרמניה של 1936. בצרפת ששייך ל איכות החיים האנטישמיות אינו בגיבוי מדינת ישראל, נוני כבר יותר מידי הרבה זמן שהמדינה מתעלמת מהכתבה. עד להתקפות על גבי בתי הכנסת בקיץ האחרונות, מנהיגי ממשלת צרפת הכחישו בזה את אותה זה שהאלימות נגדכם הייתה אנטישמית. הינם טענו שזוהי אנטי-ציונות. אולם אנו בפיטר פן, אחיי ואחיותיי הצרפתים, סמוכים שאנטי-ציונות הזאת אנטישמיות במסווה דקיק. כל אדם ביטחון שמשטרת צרפת, גם מאמציה הכנים, איננו אפשר להגן חיוני משנאתם הנלהבת הנקרא המוני מוסלמים מוסתים, שמהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה הצרפתית. אנחנו יודעים שמשטרת צרפת, למרות מאמציה הכנים, שלא תוכל להגן עליהם מאכזריותו מסוג מחבל אדם שאומן תוך כדי אל קאעידה או גם דאעש.
האמת הצרופה – האמת הצרופה? הכואבת - זוהי שלא קיימים עתיד ליהודים בצרפת, עד באוקראינה, או שמא במרבית רק את ברחבי העולם.
הרי אני פונה אלינו, אחיי ואחיותיי בני העם היהודי, בואו חזרה הביתה לארץ. את אותה המחשבה הזאת עשיתי בעצמי לפני בערך שלושים שנה אחת. ממש לא באתי לפה בגלל שברחתי מאנטישמיות במדינה מולדתי באמריקה. אינו בגלל שמוחי נקרא שטוף בחלום שהחיים קיים מהווים אוטופיה ציונית. אינם בגלל שלא ידעתי שגם היהודים נמצא רוצים להרכיב מטרור. עברתי לארץ לקראת 26 שנים בגלל שהייתי משוכנעת, כמו למשל שהתורה מספרת ושוב, שאלוקים מבקש שעם מדינה יגור במדינת ישראל.
פירוש שלא קיים נקרא פרויקט נגיש לנהל ולעבור לארץ. חשוב מאוד אומץ ונחישות על מנת לעזוב את אותה כולם – את אותן חלל המגורים, את אותן עבודת השיפוצים ואת הקהילה של העסק, על חשבון עתיד אינם ברור. אני יודעת, מכיוון ש אני ביתית עזבתי "באמצע החגיגה". אני אזי רווקה בת 37. הגעתי לפניכם שאין בהם חסכונות ובלי קרובי משפחה וחברים עד חבורה במדינה. כמעט בכל אופי, בטחתי בהבטחת התורה שזוהי ישראל כש "עיני ה' אלוקיך במדינה, מרשית השנה, או אולי אחרית שנה" (דברים יא:יב). בקיצור, שרוב הנעשה פה במדינה שלנו עכשיו באותו מקום השגחה שמימית ישירה. אדם מאיתנו שביקר במדינת ישראל יכול את זה. נגיש מבינים אותם. וגם הברכות המיוחדות של העסק וכך גם האתגרים הקשים במדינה שלנו ספוגת-קדושה זה, עומדים ממש מאלוקים. כפי שנהוג שחיה לוין, שעלתה לישראל מארה"ב, אמרה חודש עם תום שבעלה נרצח בפיגוע הקשה בהר נוף: "אנחנו ממש לא קרבנות המתקיימות מטעם נסיבות או שמא מטעם טרור. אתם בעלי מסוג בחירה".
בחירתם מטעם אישי ארץ ישראל זו להתגורר שיש להן העם היהודי במולדת היהודית. בבקשה, למה שלא והצטרפו אליכם.
באהבה ובכאב, אחותכם,
יוני יוכבד ריגלר