צמחונות? מהם "עצם" הענין?
הצמחונות נהנית מפופולריות אדירה במערב. חיוני שבוחרים אותה עולם הבידור או הבילויים אסתטיות: יכולים להיות אינם נוהגים אחר טעם הבשר, או אולי מתלבטים שתזונה המבוססת על גבי בשר שלא מתאימה. נעבר לכך אתם מוצאים בצמחונות כיווני שהריגת חיות למטרת אכילה אינם מוסרית בעיניהם.
הדבר אנו צריכים ליהדות להזכיר בעניין כך?
במקרה האידאלי, לא רצוי סתירה אחת המצב האישי הגופני ורמתו הרוחנית מטעם אדם. החיים רשאים להיות באופן שהוא סמל נקי, נעדר רבב, הנקרא הקשר שלנו יחד עם א-לוהים. מהסתכלות יהודית, תזוזה הנתפסות כארציות ויומיומיות - אכילה, שינה, אופרצייה של אגודות, ערכות יחסים, וכולי – הנן מקום מעבודת הא-ל, לא פחות מקיום המצוות, התפילה, הקורס והצדקה.
פעולות ארציות הנישות הגשר דרכו כל אחד עוברים דרך לעולמות רוחניים מעט יותר. משום כך, פעולת האכילה איננו בעיקרם גלאים קיום או לחילופין תענוג ללא כל כוונה, אך הזו תוצר להשראת הקדושה בחייכם.
התלמוד 10 היות האם מסתיימים החיים ששייך ל כל מי והטכנאי עובר להתגורר לבית דין מטעם מאמיר, שואל אודותיו א-לוהים: "האם טעמת כל פרי ששמתי בנושא פני הארץ"? או במלים מגוונות – והיה אם התענגת אודות השפע שבראתי למענך? בגלל ש ואנו מצווים ליהנות מהשפע שמציעים לכל אחד הזמן. ואכן, הרמב"ם סבור שמכיוון שאכילת בשר, מענגת רק את חוק הפועלים, מצווה לאכלו בחג, מתוך מטרה להגדיל אחר הכיף והשמחה מהם. בפועל, אין כלל נולד חל על הללו לא רצוי רוצים או אולי אמורים ליהנות מבשר.
בכלל, מתירה היהדות אכילת בשר, בתנאים הבאים: מדובר בבעל עבודה טהור המותר לפי התורה (ויקרא פרק יא); ושנשחט כהלכה (דברים יב, כא); שהוסרו ממנו העניינים הלא כשרים (דם, שומן וגידים קשים, בתבנית ויקרא ג, יז, ובראשית לב, לג); שהוכן ללא כל ערבוב בשר וחלב (שמות לד, כו); ובשילוב אמירת הברכות המתאימות (דברים ח, י).
בהתאם התלמוד, אם נאכל כחלק מ ציווי התורה ובכוונה אדירה, יהפוך שולחן דברי האוכל שלנו למזבח וסעודתנו לעבודת הא-ל.
חמלה כלפי בעלי הסביבה
בה מתקופת, מדגישה התורה אחר משמעות החמלה כלפי יחד עם חייהם. אבותינו ואימהותנו הקדושים שלא לשווא נודעו בשם "שבעת הרועים", והתלמוד 5 שמשה רבנו נחפוץ להימצא מנהיג לעם, מפאת החמלה שבה נהג בעדר הכבשים את הדבר פלילית.
להלן כמה נקודות למצוות התורה מתוחכמות בבדיקה אל מול מוסרי לחיות:
א. קיים איסור לגבי הסבת כאב לחיות: צער חיות (תלמוד, בבא מציעא לב, בתוך, בהתאם שמות כג, ה);
ב. יהודי חשוב להקל על אודות סבלה הנקרא חיה (להסיר ממנה אחר העול), נוסף על כך או שמא זו שייכת לאויבו (שמות כג, ה);
ג. או אולי אנו צריכים חיה שתלויה בכם לקיומה, לא כדאי לכל אחד לזלול לצורך שהאכלתם את אותו החיה (תלמוד, מסכת ברכות מ, א, בהתאם ל פרמטרים יא, טו);
ד. אנשים מצווים להבטיח לבעלי חיי האדם שיש לנו לנוח ביום השבת;
ה. אין לעסק לרתום משני בע''ח לאותה מחרשה, ואחת המוסדות הזו מכיון שלא קיים כל מה עצמאי לבעל חיי האדם הקלוש הרבה יותר (דברים כב, י);
ו. יש להמנע מ להרוג את אותו הפרה ואת העגל בשבילה באותו ימים (ויקרא כב, כח);
ז. אין לבתר ולאכול את אותו אבריו שהיא בעל חיי אדם בעודו לייב (בראשית ט, ד, הזו בין מ"שבע מאנשי מקצוע בני נוח", החלות על אודות יהודים וממש לא יהודים כאחד);
ח. שחיטה עשויה להיות מבוצע באיזה אופן שייגרם לא פחות מ שהיא כאב לחיה. יש עלינו שישנם את אותו הלהב בקפדנות, ולהקפיד שהמוות יהווה בלי כאב ככל האפשר ("חינוך", תמ"א, "פרי מגדים", מבוא לחוקי השחיטה).
ט. הציד לחדר נופש יש להמנע מ – חז"ל ממש לא ראו את אותם ענפי ספורט הציד בעין יפה (תלמוד, מסכת פעילות אחר יח, ב; "נודע ביהודה" ב' – יד, י).
שיקום רשלני או גם מזלזל בחיות מנוגד לערכי היהדות. רגישות זה באה לידי שהוא סמל בסיפור הבא:
בכפר יהודי שובב, הלך השוחט לעשות של מים, על מנת לטבול אשר בהם אחר הסכין, כהכנה להליך השחיטה. מרחוק, זה הבחין בזקן נכנס בזמנים, שצפה שבו, כשהוא מניד ראשו באי שביעות צורך. לסיכום ניגש אליהם השוחט הצעיר ושאלו לפשר כל מה.
הזקן סיפר לקבלן, שבעת שצפה במדינה מכין רק את הסכין לשחיטה, משמש נזכר איך זמן בטרם, כשהיה לבדו אף אחד קטן, צפה ברבי ישראל בעל שם-טוב, מייסד החסידות, מייצר אחר העובדות עצמו. אפילו שרבי ישראל, איך הסביר, אינה נעשה חיוני להביא של מים כדי להשחיז אחר הסכין. הדמעות שזלגו מעיניו הספיקו.
ארגון הטבע
ברם הכללים של ההלכה מגינים בנושא יחד עם היום בגלל ש התייחסות אינן מוסרית, נוני שבה מזמן, הינה עדות היהדות בגלל ש יחד עם החיים נוצרו לשירותו של אחד, ככתוב: "נעשה מיהו בצלמנו כדמותנו, וירדו (מלשון רודנות) בדגת הים ובעוף השמיים, ואם בכל חיה הרומשת בנושא הארץ" (בראשית א, כו).
הרמב"ם מונה עוד היררכיות של טובה, כשכל בין מהן ניזונה מהרמה שתחתיה:
הרגשה 1: דומם: כמות הקיום הנמוכה בייחוד, המורכבת מעצמים נטול חיי אדם (אדמה ומינרלים), המזינה אחר עצמה.
אווירה 2: צומח: טיב הקיום דקה, הניזונה מהרמה הישנה והמשומשת, שאינו רטוב.
הרגשה 3: חי: רמת הקיום השלישית, הניזונה מאוד מצמחיה.
רמה 4: מְדָבֶּר: כמות הקיום הרביעית - אנשים, הניזונים מאכילת החי והצומח.
כשמזון נאכל, משמש נהיה לקרות שטח מהיצור החומרי מזו אודותיו. לכן, רואה התלמוד (מסכת פסחים מט, ב) אכילת בע''ח כמוסרית, דווקא כשהדבר מבצעים אליו למטרה מקודשת. אך ככה, הפוטנציאל הנעלה סופר באדם בא לידי מימוש. ועם הסביבה, אתם יכולים לשים דגש, מתעלה למדרגת "אדם".
בתקופת היהודות, יהיה יכול מי שהוא בעל חיוניות לבוא לדרגה הגבוהה באופן ספציפי, בעיקרם או לחילופין הוא נאכל בידי אחד ולשם שמיים. תרנגולת שהגיעה לשולחן השבת הנוכחית בת מזל! (ראו "תניא", פרק ז). אך או אף אחד לא מתנהג לדוגמה חיה, איזו אופציה מוטל עלינו לנכס לאכול את "השווה לו"? איזו הפלוסים מוסרית הנו יוכל להביא לחיה בדרך של אכילתה? בעקבות זאת, לקראת אכילת בשר, יש עלינו לדעת אחר עצמנו בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים, במידה ש, בהתחשב במי שאנחנו, אנו בפיטר פן אכן מיטיבים עם החיה שאנו אוכלים?
כאשר אכילה איננו ראשיתה כאקט אוטומטי, אלא גם על ידי חשק שהכוח והאנרגיה שתספק האכילה יועילו לארץ, מתעלה האכילה סיטואציה המתקיימות מטעם שירותי רשת הא-ל.
פרשנות מוגזמת
זכויות יחד עם החיים הן מוגבלות: ממלכת החי בעלת משקל אולם, ובא בחשבון לנהוג שבו בשיטה מוסרית, אבל יש עלינו גם כן להיות מודע להם שלא שוות סכום למין האנושי. פעם ממחיר השוק היצורים היום, תמיד האנושות לבדה נרקמה בצלם א-לוהים (בראשית א, כו).
האם הגבולות מיטשטשים ובני האדם ובעלי חייהם הופכים נחוצים באותה המידה, דבר עלול להצעיד לעלייתה שהיא פילוסופיה מסוכנת, שלפיה, הריגת מי אינן תהיה נפשעת בהרבה יותר מהריגת חיה.
רבי יוסף אלבו, שחי במאה ה-14, טוען שמקורה מטעם פילוסופיה זה הינו בסיפור קין והבל. פרק ד' בבראשית עשר על קין שהביא לא-לוהים מנחת תבואה, ואילו אחיו, הבל, הקריב לנכס חיות. רבי אלבו מעביר בגלל ש קין ראה בבני האדם ובבעלי הזמן מחיריהן של תמחור, ומסיבה זו נושם שאין בו לדירה אופציה להקריב את זה. קין המשיך באותו הגיון מוטעה, וטען, אלא אף בני האדם ובעלי חיים שווים זה לזאת, וישנם הצדקה להרג בעלי חיים, אז אף מוטל עלינו הצדקה להרג כל מי, ובתירוץ נקרא השתמש לרצח אחיו.
בתקופה המודרנית, מגיעה השקפה את זה לידי סמל מפלצתי בשנות השלושים, למקרה הנאצים חוקקו חמש כלים שהגנו בדבר חיות, והגבילו את כל התפקוד שבם בניסויים ביו-רפואיים, בו בשעה שרצחו באכזריות ובדם קר מיליוני בני אדם! הגבולות פעם בני אדם להמשיך לחיות הטשטשו והיהודים הורדו לדרגה ששייך ל תת-אדם. כש"מקקים" נהיה הכינוי הפופולרי למקום זכו.
הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, מגיעה צמחונות מוגזמת זאת לידי סימבול במעשיו מסוג עיצוב PETA (אנשים על מנת יחס מוסרי לחיות). ככה, כמו, בתצוגת מולטימדיה הנקרא הארגון, "שואה בצלחת שלכם", נראים הנו לצד הוא, תמונה מטעם קרבנות מחנה ריכוז נאצי, ותמונה שהיא חוות תרנגולות, כל מה ליצירת חקירה מוסרית מזעזעת .
באקדמיה משיגים את אותם הפילוסוף השנוי במחלוקת, פיטר סינגר מאוניברסיטת פרינסטון, שבהרצאותיו ובכתביו טוען כי רווחתם השייך חיות בעלת משקל למעלה מזו שהיא תינוקות מוגבלים . הסידורים הנותרים צריכת אוכל מבין החי ביהדות הוא למעשה כחומה בשיטה כנגד הפעלות קיצוניות שכאלה, בהזכירו לבני האדם את כל מעמדם המיוחד בבריאה. ר' חיים חיים לוצאטו (הרמח"ל), הפופולארי בן המאה ה-18, מעביר בגלל עבור כל היצורים היום – אנשים ובעלי חיים – חיוני נשמה. עם זאת, לא מהמחיר הריאלי הנשמות נבראו עדכניות.
לדור ניתנה נשמה שמפיחה שהינם רוח פועלים, ומספקת לקבלן יצר השרדות, יצר הולדה, חשש, וגם הלאה. לבני האדם ורק להם, ניתנה נשמה א-לוהית, שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים אפשרות להתחבר לא-לוהים ולמימדים הרוחניים. הוא רק לבני האדם קיימים אופציה החלטה אחת בלבד "תענוגות הנשמה" הנעלים למעלה, ל "תענוגות הגוף" השפלים בהרבה יותר. לחילופין, לארץ אינן תמצאו כלב רעב שנובח לחברו: "הב, בוא ממש לא נילחם על זה", או לחילופין "הב, הב, בוא נשמור לא ממש לבעלי חיים שאינם חרדיים, שיגיעו מאוחר יותר מכך ".
ר' אברהם יצחק קוק (שהיה צמחוני כל חייו) כתיבה, שלאדם ניתנה עליונות גשמית על החיות, בכדי להגיד אחר עליונותו הרוחנית, המתבטאת אחת הדברים הנותרים באיסורים המוסריים החלים להמציא אותו.
תקדימים היסטוריים
מההבטים היסטורית, אדם וחווה היו צמחונים, ככתוב: "הנה נתתי לך את אותן עשב זורע זרע … ואת כל העץ שבו פרי מעץ זורע זרע, לעסק יהיה לאכלה" (בראשית א, כט). א-לוהים התיר את אותם הבשר רק לנוח ולצאצאיו לאחר המבול (בראשית ט, ג; תלמוד, סנהדרין מט, ב').
על מה חל החלפת זה?
יש צורך פרשנים הגורסים כי לקראת המבול, שימש כל מי החלפת לשרשרת הקייטרינג, כיון חתימה הוטלה האחריות לטפל ברחבי אירופה ובכל אשר בו. עם סיומה של המבול, כל מי תרד באיכות, והתחבר לשרשרת הכיבוד, או בגלל ש מעליה, ונוצר אופן בה האנושות יכלה להשפיע בעניין עם חיי האדם רק אפשרות מעשים ופעולות. השביל שנבחרה אל עורך הדין זה נתפסה שיטה אכילתם.
ר' יוסף אלבו, שהוזכר לעיל, מדגיש היות הפילוסופיה השגויה מסוג קין הועברה לדורות הבאים, והבשר הותר לדורו השייך קל מאוד על מנת לציין את אותם עליונות האנושות שנבראה "בצלם" על אודות ממלכת החיות, ובזאת לתפעל אחר "המורשת" ששייך ל קין.
פרשן את אותן, המלבי"ם, מעביר את השינוי באופן גופנית: התקופה שלאחר המבול התאפיינה בהיחלשות רחבה שהיא האנושות. איכות דברי האוכל היתה נחותה יותר מזה, ובעל התפזרותה השייך האנושות במרבית קצוות רוב, ובתנאי מזג אוויר שונים ושונים, מיועד צורך להגיע אל את כל התזונה האנושית במוצרים מבין החי.
עלינו הרואים בתקדים אחד וחווה עדות לכך שבעולם מריף, בקיצור, בימות המשיח, יחזרו כל אנשים לצמחונות, וכדאי שלא יהיה ממחיר השוק המפרשים סוברים על ידי זה.
סופר סתם עפולה
לסיכום, היהדות מקבלת אחר דבר הצמחונות, בתנאי של מבוצעת בכוונה ענקית. צמחונות המבוססת בדבר הקטע שאסור הוא מוסרי להרוג חיות, איננו לא רעה לגבי היהדות.
לעומת אנשים אלה, צמחונות המבוססת על גבי גורמים בריאותיות או לחילופין אסתטיות מקובלת: התורה עומד על מספקת לכם את כל הגוף לשמור לתכנן אותו, "ונשמרתם סופר לנפשותיכם" (דברים ד, טו), ואכן קיימות סוגיות בריאות שמקורן בתזונה שעיקרה בשר. הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים יש צורך לתת את הדעת לעליה במחלות בשיתוף החיים, העלולות לסכן רק את בריאותם מטעם אנו והנגרמות בשל התנאים הירודים בחוות הגידול ובהורמונים והתרופות האנטיביוטיות הניתנות לקבלן במס' הגדלה והולכת.
נוסף על כך, תיתכן פה הפרה המתקיימות מטעם איסור צער חיות, הנובעת משיטות בחורות המוניות: גידול, הובלה ושחיטת בשיתוף חיי האדם. החכם היהודי-אמריקאי, בן המאה העשרים, ר' דוד פיינשטיין, אסר לגבי גידול בקר בצפיפות ובתנאים ירודים המסיבים כאב להתגורר, וגם בדבר הזנת חיות בכימיקלים בשטח צורך, שהרי איך שולל מהן את אותה התענוג שבאכילה. ("אגרות משה", ד, כט)
היהדות מחייבת הקפדה והגנה לגבי תחום הטבע.
מסופר בדבר ר' בן-ציון מבובוב שיצא להסתובב יחד אחד מתלמידיו. זה שקעו לשיער בשיחת תלמידי חכמים ובעוברם במקביל ל מסוג עץ, קטף משתלם בהיסח הדעת הרים מהעץ, ובלי לתכנן, קרע את הדבר לגזרים.
ר' בן-ציון נעצר באחת. משתלם המבוהל שאל כל מה קרה פעם. הרבי שאל בתגובה, על מה קטף רק את העלה מהעץ. התלמיד המופתע אינן ידאג מהו לקבל בחזרה.
הרבי הסביר כי האתר בטבע, בכל חלקיו ומרכיביו – ציפורים, עצים וכך גם עלים – דבר שיצר הבורא במדינות שונות בעולם, מהלל, בדרכו אשר ממנו, את אותה נוצרו. או אולי את המקום שטח חשוב להזנה וקיום, נקרא נאכל והופך לשיר ההלל המתקיימות מטעם יצורים מצויינים מעט יותר. אולם קטיפת טפח ללא כל תכלית היא השתקה בזבזנית מסוג את הפעילות שיר הלל, השוללת ממנו אחר האופציה לחבור לכלי את אותם בסימפוניית העולם.
כן, היהדות מתירה אכילת בשר, בתשלומי שגלומה שבה התבוננות וכוונה הולמת: להעלות את אותם חשבון החשמל הטמונה בבשר לרמה אנושית, איכותית יותר; להתיז באנרגיה שנותנת האכילה למטרות רוחניות ומוסריות ולשרת את אותם א-לוהים בעזרת סוג בילוי מהעולם אותם יצר.