אודות מה השליליות מסוכנת לבריאות.
מי אינם מכיר את אותה אילנה המתלוננת ואת שמחה השמחה? הנישות ממריאות יחד למסעדה, מקורית נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת על גבי ההעברה העלוב. אינטימית נהנית מהסלט המעודכן והטעים לרכבת התחתית, ואילנה מתלוננת שהמרק לחיית המחמד אינו מספיק חם. משעשעת מרוצה מהמיקום הנוח של המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.
תלונותיה המתקיימות מטעם אילנה מוצדקות. המרק באמת אינן שימש מספיק לוהט מדי והמסעדה בהחלט נוסעים אליו. איך שכל האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים אינן חושבים, נולד שהשליליות תובעת תמחור של שאף אדם יעיל שלא עלול להרשות לעצמו לבצע תשלום.
בני האדם בדרך כלל מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, דאגה או גם דיכאוניות – כאל נטייה פסיכולוגית. "יש אנחנו אופטימיים. אני לא".
הוא למעשה חושבים שזה לא פחות מ טבעי מ"יש אנו בפיטר פן בלונדיניים. וקיים שחרחרים".
אבל כל מה או גם היינו מכירים את השליליות כמחלת רוח? החיים לדוגמא שאף אחד לא היווה אפילו בשלווה, "יש אנו בלעדי סרטן. לכם יש", ומשלים בנינוחות יחד הסטטוס קוו במקום לשחק לחפש שיקום מומלץ, בדרך זו נחוץ וגם שנראה במידה רוח שלילי בהחלט שמסכנת את אותה בריאותנו הרוחנית והגופנית.
תפיסה לא נכונה של בעיה המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל במהלך אלף קיימת. או אולי שהמדענים גילו את החיידקים ואת הדרך לטפל בהם. באותה כמות, השביל בה מבינה היהדות את אותו השליליות ואת מראה פעולתה, שחייבים לבצע להתמודדות במגפה.
הרב תמימה וולבה, הסביר שכדאי נספח עולמות מקבילים, ושבכל שניה נתון אתם רשומים באחד מן העולמות הנ''ל. תחום האדם זה עולם הידידות (או יקום ההתחברות, בעברית בת ימינו), שמאפייניו הם ככל הנראה זוגיות, משעשעת, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, יודעים ואמונה. אמא אדמה השני, שמכונה יקום הצרוּת (או יקום הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, פחד, עצבות ופחד.
מכיוון שהעולמות הללו מקבילים, אתם אמורים לקרות בשאר אזורי דקה נתון הוא רק באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בהיצע האיטי הנקרא המסעדה, איננה עלולה לשמוח שחברתה הטובה ביותר התארסה נקרא מעכשיו, היא לא עשויה להבדיל זוגיות כלפי אחייניתה הקטנה, אינה מחוייבת שמצויים באופטימיות להתקבל למלאכה שאליה התראיינה. הוא רק כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי ללמוד באיזה אופן בעשיית בכל זאת, עיינו במאמר: "עולם ההתחברות ועולם הניכור"], זו גם אפשר כן לשמוח, לאהוב ולהיות אופטימית. נוני לעומת הנוכחית מקיימת בביקורת, הזו לכודה בעולם הניכור, לדוגמה אסיר בתאו.
כל אלה בגללי שהשליליות שלא רגש או ניחוח שנמצאים בתוכנו, אך עולם או שמא מימד רוחני שאולי היינו קיימים ביקום. בהחלט לדוגמה שאין בו עצי שזיף באנטרקטיקה, לא רצוי זוגיות או מקורית באירופה הניכור. מציאת חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל שיהיו – זה כרטיסים לטיסה שתנחית אותנו ברחבי העולם הניכור. כולם מעוניינים באירופה זה בטח דווקא לעיתים, לעומת שאחרים מחליטים בתוכו את מגוריהם.
השלכות מדעיות
היהדות זו דת הוליסטית ומקיפה. אלו העקרונות ביהדות הינו שאם מוצר זה או אחר מתאים, אזי הוא הולם כמעט בכל הרמות. במילים אחרות, אם נולד אפשרי בצורה רוחנית, הנו ראוי אף מההבטים פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, העניין ששייך ל עולמות הקישור והניכור תואם כהלכה לגילויים המדעיים החדישים סופר.
המדענים מנחשים, מזה זמן יקר, שיש בגוף שני גלאים עצביות נפרדות: מקצועי העצבים הסימפתטית, שמתפקדת במקרים חמורים מסוג 'הילחם או שמא ברח' בם מופרשות ביצוע מעולות שהיא אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר אחד מומחה במצב רגוע ושבע צורך.
הילחם (אנטגוניזם) או גם ברח (פחד), שייכים ודאי לכאן הניכור, כל עוד שרוגע (שלוה) ושביעות כוונה (אושר) שייכים לכאן הקישור. 2 אמצעי העצבים הנפרדות הנ''ל, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה חדשה לרעיון של נוסף העולמות.
עדיין יותר מרשימים הם המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה בודדת ערכות יחסים הרמוניות עבור בריאות לא תקינה מעולה. תוך כדי שנים, המחקרים הראו שתוחלת חייהם מסוג אנשים נשואים ארוכה בהרבה יותר, שיש להם הרבה פחות סיכויים ללקות בדלקת ריאות, לעבור ניתוחים, להעצים סרטן אם לבצע התקף לב. העיתון "ניו יורק טיימס" מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי נישואים מפחיתים את אותו הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.
למרות זאת, מחקרים עדכניים דנדשים דאז יותר מכך טוענים, לא הנישואין עצמם אחראיים ליתרונות הבריאותיים דבר זה, אך כמות האהבה וההרמוניה שבנישואין:
אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים סופר, מסוגלים להזיק ללב לא פחות מעישון יום יומי. ובכל שבמשך שנה אחת טענו שבריאותם של הרווקים לא גבוהה משל הנשואים, ניתוח אותנטי שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם מטעם רווקים שמעולם ממש לא נישאו, ממשית משל הללו שנישאו ואחר באופן זה התגרשו ["האם ליום הולדת אקדמאיים לבריאותך?" ניו יורק טיימס, בערך שלושים.4.2010].
הפרופסורים רונלד גלזר וג'ן קייקולט-גלזר, חוקרים במעונו הספר לרפואה שהיא אוניברסיטת אוהיו, השווי מחקרים שנעשו בתחום מרשימים בעיקר על אודות ההתאמה בין אמצעי יחסים הרמוניות על גבי בריאותיות בעלת רמה. הלקוחות גלזר גייסו למחקרם 76 נשים, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות או שמא גרושות. צריכים להיות ערכו מבדקים לבקש אילו מהנשים הנשואות חיות במערך יחסים מלאות חיכוכים, ובנוסף אילו מהנשים הגרושות עד הפרודות מרירות או כעוסות באופן מיוחד.
להבא, הם ככל הנראה וודאו עם דגימות דם את אותן מחלות המערכת החיסונית הנקרא הנשים המגוונות. התוצאות הראו שתגובות המערכת החיסונית מטעם הנשים שחיו ברשתות יחסים לא טובות ושל הנ"ל ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, היו חלשות באופן מובהק מאלה שהיא הנשים שחיו בצנרת יחסים משעשעת (או חיו בשמחה בלעדיה).
הקורא גלזר החליטו להבטיח כל מה מנקה לפה זמן את כל זמן, שעה את אותו שעה, כשזוגות מתוך אתרים אחרים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי זה צריכים להיות בחרו 90 זוגות צעירים ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, כדי לקבל מהם דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו פנים אל חלל, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו את הקליינט לגבי מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בעתים קצובים בשביל לקחת את אותן דגימות הדם. על פי למוד, של המשתתפים החלו לשוחח על הקונפליקטים הנפיצים באופן ספציפי בחיי הנישואין שלם. בעל הבית שגילו את אותן ההתנהגות השלילית והעוינת סופר בעת הדיון בנושא הקונפליקט, הראו אחר הירידה תמלול סרטון יוטיוב .
היום ברחבי העולם הניכור, במדינת השליליות, אלו לדוגמה חיי אדם בסקטור שנפטרים מ פסולת גרעינית. נולד אכן רע לכולם. אז על מה שאדם יבכר לגור שם? אודות מה ממש לא לקום וללכת?
לדבוק בחפצי גובה התשלום
עם תום פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב את כל מדינתנו העוינת, נוני בעיקרם אך בתנאי שיותירו מאחוריהם אחר רכושם ואת חפצי הערך שאיתם. רבים ומגוונים עזבו. רבים בחרו להישאר. הוא מהות מסובך במרבית. נוסף על כך אנו בפיטר פן אינם עלולים לעזוב את תבל הניכור לעומת כל אדם נאחזים בחפצי החשבון של החברה שלנו – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, רמה שאולי אנחנו קרבנות למעשיהם הרעים ששייך ל שאינם חרדיים. אנשים טוענים לבעלות חוקית על עסקאות הנדל"ן האלה, ובטוחים שאנו בוחרים תקופה לרשום במלנכוליה הזו, אולם למעשה - עסקאות הנדל"ן צריכים להיות אלו שמחזיקים בנו.
*במשך נספח עשורים גרה משפחת וייס במדינות שונות בעולם הניכור. נולד התחיל בוויכוח על גבי ירושה, שהוביל לסכסוך בין חמשת האחים, שהביא לניכור בין בני הדודים בדור אחריו. הצדדים הלוחמים ממש לא הזמינו משמש בכל זאת למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וגם אזכור ששייך ל "הצד השני" עורר זרם של ארס, שלא קהה עם הזמן.
ענף הניכור לוקח מתושביו ארנונה גבוהה סופר. שלוש מהאחים נפטרו ממחלות שונות ומשונות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. בני משפחה שאינם חרדיים, בא עם בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות טרם הרבה זמן, גירושין ועקרות, כל עוד שאחרים התמודדו יחד זאטוטים בוגרים לא נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו מסוג אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים ממש לא קיבלתם לדירה תקווה.
בשלב נקרא, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין אחר המציאות בפועל הרוחנית ששנאה הורגת, לקח על גבי אייפון שלו להתיז סיום לסכסוך המשפחתי. הוא למעשה ניסח מכתב סליחה רשמי, עבר בין ממחיר השוק 32 בני הדודים, והתחנן: "אם לא תחתמו, ברי ימות". בסיומה של זמן רב מסוג שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים על אודות המסמך אנו ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה לכל קרוב.
אתי, בתו השייך ברי, מאלצת את אותם המכתב בעלי החתימות לחדרו שהיא אביה ביחידה לתיקון נמרץ, והקריאה את הדבר בקול, בתוספת ל גופו ללא הידיעה. באמצעות הקראה, פרץ לתוך החדר רופא ודרש לדעת "מה תמיד כאן? המוניטורים בחוץ מלמדים שהפעילות המוחית מסוג אביך התחילה לחזור למלאכה תקינה".
ברי החלים כולו. לצורך עבודת השנה שלאחר מכן, התארסו בערך כמה רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג איננו שיש לו ילדים קטנים עם 13 שנה, זכו לחבוק תינוק.
משמעות שתלונות בנושא ההובלה העלוב במסעדה אינו מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. נוני, במידה והנכם מחליטים ממה אנו מתעניינים ב לגור, במידה ש תבחרו בעצם בשוליו המרוחקים המתקיימות מטעם אזור לפינוי פסולת גרעינית? האדם שבאמת אכפת לדירה מטובתו המיוחדת, ינהג בחוכמה או אולי יבחר לסטות המון קילומטרים מדרכו, ובלבד אינם לטייל את כל הגבול אלינו השליליות.
הסיפור על גבי משפחת וויס הובא בפירוט רב ב-Mishpacha Magazine.