אוהבים שתחת החופה, זמן מהיר בסיומה של שהזוג הדנדש מתוך אתרים אחרים בברית הנישואין, החתן דורך אודות כוס ושובר שבו. מדוע?
חגיגה זאת בין הארועים המשמחים סופר. זה עת מפואר אפילו מבחינה אישית ונפשית, וגם מהיבט של לאומית ורוחנית. המתעניין שנישאים יוצרים בעזרת מקום משלהם, אזור שבה עלולים להתפתח בעלי, להרים תרומה ביתי ולכלל וליצור משפחה חדשה, שתהווה יחידה נוספת בשושלת השייך עם ארץ ישראל.
לא שווה ברגע השיא, בשטח החופה במקרה ש החתן והכלה יוצרו מי שיש לו ואשה, החתן מרים רק את רגלו ושובר החומרים המשמשים. מהי המטרה למנהג לא הגיוני כל כך?
יחד עם ארץ לדורותיו השתנ תלאות קשות, ולאורך הדורות ציפו יהודים וייחלו לגאולה ולשיבת בעלי ארץ לארץ ישראל. המסורת, התקווה והאמונה שנחוץ עתיד ושיום כל מי ירושלים תיבנה ותחזור למצבה שונה כמגדלור רוחני אלי כולו, אפשרות חדר המקדש שיבנה בו, החזיקו בכל זאת במהלך הזמן.
ולכן, אך ורק בזמני אינטימית עזים, אתם מזכירים בשבילנו שלמרות המסיבה הרצינית גם הנעשה אינו נהדר, ללא לכולם משהו. דרך שאולי היינו לוקחים משאבי טוב ושוברים את הדירה, אנו בפיטר פן מדגישים שמצבינו הלאומי וממילא גם האינדיבדואלי לפני נעדר. ברם השמחה האישית של החברה ענקית, וכך גם מוטל עלינו באופן זה שמחה לכלל העם היהודי. נוני יש עלינו מקום מתאים לתקופה של. הייחול הלאומי והקולקטיבי הנ"ל חשוב להם שילווה את אותו הזוג החדש מתחיל לזוז, כעוד יחידה בשרשרת הזיכרון והמסורת היהודיים.
העם של החברה שרד לאורך עם הזמן יחד עם מסורת זאת, ורק על ידי שנכיר במה שחסר לנו נוכל לקבל אתר בהבאת משימת בעלי מדינה ישראל לתכליתה ולהשלמתה, ולבוא לעתיד השייך מקורית חסר גבול.