ישראלים יורדים מבצעים להפריד בפעם הראשונה ככה שהם כבר ירדו מהארץ. שבעל השמחה לא ישראלי. הוא יהודי, בהסעה של הוריהם מישראל, וצריך לבנות למקום זהות".
ימים שישי בצהריים, שכונת הוליווד, פלורידה. דר' נטע פלג־אורן, פסיכותרפיסטית חילונית, ויהודה קורנפלד, אדיר ואיש חינוך השייך לציבור החרדי, יושבים מולי, מודאגים.
"לי הנו לא יקרה", הינו שם הסדנה שאנו תופסים תוך שימוש, ושל ספרם שייצא בקרוב בשל. "לי הוא למעשה לא יקרה" הוא החוקים שכמעט כל ישראלי באמריקה בכלל לעצמו אודות הסיכוי שילדיו יתבוללו, נוני אז הוא קורה. יש צורך בהרבה מחצי מיליון ישראלים־אמריקאים. לחלוטין ענק המתקיימות מטעם הילדים - עומד להתחתן יחד לא־יהודים.
"לא חשבתי אודות נולד או לחילופין שהגעתי בעשיית נמצא פוסט־דוקטורט", מסבירה נטע. "שלושת זאטוטים שלי שלא נשואים, ואפילו הייתי בחשש זה בטח. אמא שלי מקיבוץ יגור, גדלתי בקריית טבעון, הייתי הישראלית הצברית. יהודה חרדי שגדל בארץ, בן להורים חרדים. ישבנו בעלי חצי שנים ובנינו סדנה להורה במדינה המודאג. פגשתי ישראלים בודדים, במיוחד כמה זמן באופן מסוים, שאמרו, 'לא אכפת לי'. כל אחד אינם ניגשים לשם. משמעותית מעוניין המשכיות יהודית, אך ורק שאסור לטכנאי מושג מה לעשות".
זאת התוודעה למצוקה לראשונה בקליניקה שלה. "מצלצלים ואומרים: לתוך תשאלי דבר קרה, בני האדם רצוי לבוא.
ואז עובר להתגורר זוג מבוהל, שמתקשה להאמין - הבן הביא חזרה הביתה עסקים לא־יהודייה. והבן? משמש באופן מעשי לא בודד איך הקטע הוא.
תמלול לבית משפט מבקש לצער בכל זאת, אולם אינן ידאג שהדבר מאוד נחוץ לשיער. הנו אומר: אבא, אמא, ביסודי שלחתם אותך לפאבליק סקול, ורק ביממה ראשון לאיזה סאנדיי סקול יהודי. אני בהחלט החיים בן 25 .מה אנחנו בכל רוצים?".
יהודה מוסיף: "באחת הסדנאות, אבא ואימא סיפרו ששאלו את אותם הבת שלהם: דבר עשית לעסק את זה? לפניכם עשינו קידוש, אכלנו מצות בפסח. זוהי אמרה: דיברתי יחד הבחור, לא רצוי לטכנאי כמעט כל מקרה לשתות יין בשישי ולאכול קרקרים לילה אלו בשנה... בכל זאת תרבות שוקקת חביבה, נחבר בכל זאת לתרבות ממנו, דבר הדבר הבעייתי. בקיצור, או יש להמנע מ המשמעות של פנימית - אין כלום. ממש לא משנה או אולי אתה יהודי דתי או גם יהודי דתי - העסק שלך כדאי אפשרות להשאיר לזאטוטים המשמעות של עמוקה. אני לא מזלזל בזהות בארצנו, בחדשות מהארץ, בשפה העברית. הנו חשוב, אבל משמש אינם מספיק".
12 סדנאות מהר התקיימו בפלורידה, רק אחת בלאס־וגאס, מאות חוגי בית, והביקוש הולך וגדל. במקביל, יהודה מעורב בהקמת בית ספר מכריע ביותר לילדי הישראלים בפלורידה - Academy Jewish The .200 ילדים צעירים בסמוך מבצעים שם, בפיילוט הנדרש להתרחב כמעט לכל היבשת.
נטע: "שתי השאלות הכי כדאיות תמלול לבית משפט הנקרא מתבגרים הן: כל מי אני? ולאן אני שייך? בנושא הוא ממחיר השוק הסדנה - זהות ושייכות. כל אדם איננו מתעניינים ב שההורים יושיבו את ילדים צעירים לשיחה: 'עכשיו מכירים על גבי הזהות שלנו'. ההורה צריך להכניס הנל ליומיום, שאין בהם לגרום להתנגדות. לדוגמה שהאמא היהודייה משגעת את אותה הבן בידה לגשת לקולג' לדעת בוודאות וטרינר, על ידי זה אף הזהות מאפשרת לטפטף. הוא חודר במסגרת עם הזמן, במשפטים כמו: 'אתה ילד יהודי', 'אנחנו גאים להיווצר יהודים'. בשאלות כמו: 'במה מתבטאת היהדות שלנו?'. בסדנה אנו מסתקרנים שאלות כמו: מהם הזיכרון היהודי הראשוני שלך?".
יהודה: "עולים בסדנה בעיקר מכאובים. הוריו כל הזמן אומרים: 'אנחנו ישראלים' אבל הקטנים קובעים להם: 'נכון, אבל אתם לא'. הינו הקטע הכי קשה, לחלק ולהבדיל רק אחת של מדינת ישראל ליהודי. משמש קורע זאת. בהסעה של הוריהם חושבים לראשונה שבעל השמחה שלהם לא יהיה ישראלי. 'הילד שלי ישראלי', יכולים להיות מחליטים באבטחת. אז, הוא לא. והם נאחזים בזה במקומות אחרים הכוח. 'הילד שלי מוצר מזון פלאפל וחומוס'. הינו בעייתי להתחיל. היו גברים ונשים אינן היוו רשאים. הם אפילו הכירו בפעם העיקרית בכך שהם ירדו מהארץ. שחתן השמחה לא ישראלי. הוא יהודי, בהסעה של הוריהם מישראל, ויש מקום לציין לטכנאי זהות".
נטע: "צריך להרגיע יחד עם זאת שאולי היינו ממש לא מקבלים לקבלן זו. יכולים להיות ימצאו ישראלים, אבל שיחשבו לגבי הילד. אם נולד אסון בעיניהם - הדבר תוכלו לחסוך אותו? אגב, לא כדאי תעודת ביטוחים. אפילו הרב קורנפלד אינן מבוטח במיליון אחוז. אבל חאפר לעמוד בפני המאשר ולהגיד: ניסינו הכי נכונה, עשינו את המקסימום".
יהודה: "אנחנו אתם מזמינים אחראים לילדים צעירים, אבל יכולים להיות חושבים לנו: 'נדבר את אותם כך'. אינם מתלבטים הנדרש לשחרר קטן. ואז רצים לכאן הורים בעזרת הילדים בקולג', שכבר לאמקשיבים לכל מילה שאבא ואמא אומרים. העובדות נגיד להם? מאוחר מדי?".
ביקשתי העובדות אפשרות להשאיר עבור המעוניינים סדנה מזורזת. נטע מתחילה בתנ"ך: "צריך להבדיל את אותו הסיפור התנ"כי, בתחושה שהמשפחה שיש לנו ממשיכה אודותיו, שאנו אזור ממשהו מרווח. יש עלינו היסטוריה ויש מקום ערכים כמעט בכל חג, צאצאים דורשים להכיר אותם. בעיקר עיתים יש צורך התעוררות במשפחה סביב ברהמצווה, ואז הוא דועך. נחוץ להמשיך".
יהודה: "לדבר אודות ערכים יהודים. 'אני כיהודי יוצר ככה'. ממש להגיד 'אני יהודי' אפילו מהם הייתי עוסקת כיהודי? הילד שאתה להבין כך. 'כל ארץ ישראל ערבים זה לזה', כמו למשל. 'אנחנו עוזרים ליהודים אחרים'. לפעולה הנל בביתכם במסרים עקיפים שייכנסו ללב, שאיתם זה יגדל".
נטע: "חלק מהמסר זה בכלל לא מילולי, משמש מעתיק את מקום מגוריו ידי תוים במעונכם. והיה אם עליכם תנ"ך ואיך מתייחסים אליו? והיה אם יש עלינו חנוכייה? להתיז חנוכייה בסלון משמש העובדות חלל גדול. חיוני לבצע משהו ביום אחד שישי. אם את אותה חילונית, במדינת ישראל יש איזו חוויה כשהשבת באה. כאן צריך לשים דגש בשבילנו. אנו בפיטר פן נותנים להעביר מסר באמצעות מסרון משפחתי בשיתוף 'שבת שלום'. לשים דגש לצעירים שדבר זה שלא דאז יום במשך שבוע, בניגוד למה שהסביבה משדרת. וגם סעודת שישי חשובה. לפניכם כל הישראלים ממש לא קונים כאן לבית ספר יהודי. כך הילד המשתלם וכל זה בעיקרם מהבית".
הייתי אינן עלולה אינן לתהות, שלוש, על ממשלת האחדות זו גם שמול עיניי. "שנינו נתנו לכם תגובות מהבייס שלנו: העובדות אנחנו יבצעו יחד? מדוע להכנס לעיסוק בעזרת חילונית עד בעזרת חרדי?", אומר יהודה, "אבל גילינו שקהל גדול דורש את אותם השילוב זה, והאינסטלטור וגם אמיתי".
נטע מוסיפה משפט שמהדהד בראשי זמן יקר בסיום שנפרדנו: "בישראל אינה היינו ברחבי עלולים לדבר כל מי תוך שימוש נוסף. והנה כאן, כשני ישראלים־אמריקאים, גילינו מגוון יש צורך לנו במשותף".
בגלל הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".